דמיון
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ד"ר גידי שלום, איך יוצאים ממעגל כזה של חיים בדמיון? כל מה שרציתי אי פעם לעצמי התקבל בדמיוני. אני מרגישה שאת חיי אני מעבירה בלדמיין אותם כמו שהייתי רוצה שיהיו. יש לי משחק מגניב כזה שאני משחקת בדרך לעבודה או בחזרה או בעצם כל פעם שיש לי זמן לעצמי.. אני מדמיינת לי את החיים שהייתי רוצה ובונה אותם לאט לאט מההתחלה החל מהוריי, תקופת ילדותי וכן הלאה. אם יש מישהו שמוצא חן בעיניי אני מדמיינת שאנחנו מכירים יותר אם יש מקום שאני רוצה ללכת אליו אז אני מדמיינת שאני שם וככה זה בערך לגבי כל דבר שמעסיק אותי. אני מרגישה שאני לא באמת חיה שהחיים פשוט עוברים להם מנגד ואני איזה מן צופה מהצד. איך עוצרים את זה ? בהערכה גדולה ליב
שלום ליב, הפנטזיה היא מנגנון הגנה מפני חרדה ותסכול על הדברים שבהם את רוצה ואותם לא הצלחת להשיג. לא הייתי נלחם בפנטזיה, שמגינה עלייך, אלא הייתי מנסה לפעול למען השגת חלק מהמטרות המציאותיות יותר במציאות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
מנהל פורום פסיכותרפיה
