טיפול
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום דר'. התחלתי טיפול ולא ברור לי איך דרך הקשר עם המטפל יכול להוביל בסופו של דבר לריפוי. הקבלה של המטפל את המטופל ללא תנאי לא נראית לי לא אמיתית והכוונה שלי היא שזה נשמע כמעין צביעות. אני לא אומרת שהמטפל שלי נראה לא אמין אלא שלי לא ברור איך זה עובד, ואני אשמח אם תוכל להבהיר לי את הנקודה הזו. שאלה נוספת שלי היא מהכוון שלך ואחרים מאותו מקצוע- וזאת כי אני שוקלת להמשיך ללמוד פסיכולוגיה, איך פסיכולוג מתמודד מדי יום עם סיפורים קשים של אנשים? איך עושים את הניתוק הזה ביום יום, סיפור של מטופל לא יכול להשאיר אצל המטפל איזשהו קושי או תחושה קשה מצד המטפל? תודה מראש.
שלום תמי, אצל הרבה אנשים קבלת המטופל ע"י המטפל נחשבת סוג של צביעות משתי סיבות: (א) משום שהם מבלבלים את המושג "קבלה" (acceptance) עם "אהבה" ובאמת נשאלת השאלה איך המטפל יכול "לאהוב" כל כך הרבה אנשים ו-(ב) משום שהם לא מקבלים את עצמם וקשה להם מאוד לתאר שמישהו אחר יכול לקבל אותם. הכוונה היא שהמטפל לא יבקר את המטופל כפי שעשו הוריו וכפי שממשיכים לעשות מוריו, מעבידיו ואפילו חבריו. כלומר, שתהייה שעה בשבוע שמקבלים אותו כמות שהוא בלי למתוח עליו ביקורת וכך לאט-לאט ובהדרגה הוא יפנים את היחס הזה ויאמץ אותו כלפי עצמו. לגבי השאלה השנייה - אני מטפל שמאמין במעורבות רגשית ועל כן אני עסוק מאוד בקשייהם של מטופליי. כאשר יש כמה מטופלים (וכמובן, גם חיים אישיים), הדאגה מתחלקת בין כולם, אך ודאי שזהו מקצוע עם עומס רגשי וכאשר העומס הזה נעלם, אני מאמין שהמטפל הופך להיות ציני ולא מעורב מספיק כדי להיות יעיל כמטפל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
מנהל פורום פסיכותרפיה
