מתן עיצות בטיפול

שלום ד"ר גידי רובינשטיין קראתי את דבריך על מתן עיצות בטיפול. עמדתך ברורה ואני אף מסכים איתה. שאלתי היא מה הלכה למעשה אתה אומר למטופל. כיצד אתה מסרב לענות קונקרטית. ועוד שאלה - כיצד אתה מתמודד עם שאלות אישיות שמופנות אליך ממטופל?

שלום itro, את המאמר המדובר אפשר למצוא בקישור הבא: http://gidi10.home-page.org/ . בטיפול בפועל, תגובתי משתנה בהתאם לאישיותו של המטופל. אני יכול לשאול אותו מה הוא היה מייעץ לחבר עם בעיה דומה (ובדרך-כלל אנחנו טובים במתן עיצות לחברים) ודרך הקושי לממש את אותה עיצה בעצמו הייתי מצביע בפניו על האמביוולנציה שיש לו כלפי הנושא ומראה לו שהבעיה אינו במימוש פתרון מעשי כלשהו אלא בהתלבטות שיש לו לגבי המטרה. לגבי השאלה השנייה - אני חושף את חיי האישיים במידה ואני מוצא שחשיפה כזו יכולה לעזור למטופל או נוגעת בבעיות שלו. אני נשאל מעט מאוד לגבי חיי האישיים, אך שוב, תלוי באבחנה שלי לגבי המטופל. אם אני מרגיש שיש בשאלות אלו משום ניסיון לפרוץ גבולות שצריכים להישמר בטיפול, אני מגן על המטופל מפני עצמו בכך שאני מחזיר את הכדור אליו. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין