קשר אובססיבי

שלום ד"ר ברצוני לשאול עמיתתי כבת חמישים פלוס חשה כלפיי יחס מאוד מאוד אימהי , קונה לי המון מתנות וכל הזמן אומרת שהיא אוהבת אותי היא נשואה פלוס ילדים אך אני בשהילה כמו בת נוספת אני בת עשרים וארבע , המתנות וההתחנפויות של עמיתתי לעבודה מאוד מביכות אותי , היא נוהגת לצלצל אלי המון לשאול בשלומי , והדבר המדהים אני יכולה לפעמים רק לתת לה מחמאה קטנה על בגד או אביזר שלה וכבר היא רצה לקנות לי לכן אני גם מפסיקה להחמיא לה כי כבר לא נעים לי , תמיד כשאני שואלת אותה דיי תפסיקי לקנות לי דברים היא אומרת שאין מה לעשות היא אוהבת אותי ובא לה לקנות לי דבריםאך לצערי אני לא מרגישה אהבה כזו חזקה כלפייה מיכיוון שיש לה התנהגות אחרת כשהי איתי לבד ולייד אחרים היא משנה פתאום בקיצוניות את התנהגותה, או דבר אחר שפוגע הוא שהיא אוהבת להעיר לי הערות מתנשאות ליד לקוחות שזה דבר מאוד פוגע או שהיא צועקת ומתרגזת על שטויות ללא סיבה ניראית לעין אני לא אוהבת אותה בשל כך אך מאוד מכבדת ומעריכה אותה בכל זאת היא יותר מבוגרת ממני , שיחות איתה לא הועילו והכי מעצבן זה שתמיד אני מקבלת כל מיני פידבקים מלקוחות וכ"ו היא חייבת לציין שזה בזכותה כי אני"הבת"שלה מבחינתי נראה כי יש לה אייזו שהיא בעייה - אך אני לא מסוגלת לסבול את האובססיה הזו שלה כלפיי , בנוסף אני מתייסרת כל הזמן ואומרת לעצמי איייזה מגעילה אני למה אני לא אוהבת אותה וכו וכו ומצד שני אוליי הבעייה אצלה זה גורם לי להתייסרות רבה אני רוצה לפתור את הקונפליקט המעצבן הזה עם עצמי. אני חייבת לציין שמאז ימיי התיכון בשל היותי נחמדה וחייכנית לכולם תמיד היו נדבקים בי בתיכון כל ה"מוזרים" שהיו מפתחים כלפיי אובססיה עד שאחד מהם כמעט התאבד ביגללי גם בצבא זה המשיך בעבודה ובאוניברסיטה אני חייבת לציין שאני לא בחורה פורוקטיבית או פרחה אני בחורה עדינה שניראית נחמד ותו לו אני ממש לא יודעת איך לפתור את הבעיה הזו אני חושבת וכמעט בטוחה שאני אשמה זה משהו באופיי שאני צריכה לשנות- אוליי ביגלל זה עד היום לא מצאתי לי בן זוג אשמח לקבל את חוות דעתך

שלום אדווה, נקודתית הייתי מציע לך לסרב בנימוס אך בתקיפות לקבל מאותה גברת טובות הנאה, לומר לה שאת מאוד מעריכה אותה, אך הואיל ואינך יכולה לקנות לה מתנות, הקשר אינו שיוויוני ומעמיד אותך בעמדת נחיתות. הייתי דבק בהתנהגות זו, גם אם בהתחלה הגברת תחוש דחויה. במקביל הייתי מתעניין בשלומה כדי לנטרל את תחושת הדחייה. הייתי מקדים לכך שיחת הבהרה בה תאמרי לה זאת ואם היא תמשיך, הייתי דוחה את מתנותיה. כללית יותר, גם בגלל שלא היה לך בן זוג עד עתה, הייתי מציע לברר את הדברים בטיפול פסיכולוגי אישי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין