עזרה לחברה

שלום דוקטור. אני כותבת אליך כי אני רוצה לעזור לחברה טובה שלי שמעמללת את עצמה. חברתי קרובה לגיל 30. היא בעלת תואר ראשון במדעי החברה. בחורה אינטילגנטית מאוד. אין לה בן זוג. היא עובדת בעבודה שאינה קשורה בתחום התמחותה ואשר לדעתי לא ממצה את יכולותיה. היא בעלת יכולת ניתוח גבוהה מאוד. רחבת אופקים וידע כללי רב. אנחנו כבר חברות בערך 10 שנים ומאז שאני מכירה אותה היא תמיד הפחיתה מערכה, תמיד חשבה שכולם שונאים אותה - אפילו אנשים שעדיין לא הספיקו להכיר אותה. איתי היה לה קשר אוד מיוחד ומהרגע הראשון התחברנו. אנחנו בעלות רקע מאוד דומה אבל טיפוסים שונים - אני תמיד הייתי אופטימית וחברותית והיא תמיד פסימית ונחבאת אל הכלים. עכשיו היא מרגישה מאוד בודדה. היא חשה שמשפחתה לא מעריכה אותה ושהם רואים אותה כמובן מאליו. היא לא זוכה לאותו יחס כמו אחיה, ולעיתים אני חושבת שההבחנות שלה לגבי היחס של אמא של נכונות, וקשה לי להראות לה את חצי הכוס המלאה. אני כבר עייפה משנים של נסיונות לשכנע אותה שהיא בן אדם בעל ערך רב. היא לא עושה דבר כדי לעזור לעצמה והיא מודעת לזה. היא משוכנעת שהיא תהיה לבד כל החיים, והיא מוצאת תירוצים למה לא לעשות דברים בשביל עצמה ("אני עובדת המון שעות ואז אני עייפה ואין לי אותו...). אני מאוד רוצה לעזור לה. אני אשמח אם תוכל לתת לי איזו עצה.

שלום יעל, הדבר היחיד שתוכלי לעשות למען חברתך הוא לקבל אותה כמות שהיא. קשר טוב עם מישהו דואג שמקבל אותך אמור לחולל נפלאות. לא הייתי מציע שתציעי לך טיפול פסיכולוגי אלא אם כן היא שוקלת את הדבר. אינך יכולה לעשות הרבה יותר ממה שאת כבר עושה בזה שאת חברה טובה שלה, אך מה שאת עושה זה הרבה מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין