זקוקה לעצה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אהלן, אני שרון, חיילת משוחררת ונכנסתי לפרוייקט התנדבותי - אני אמורה להיות מעין "חונכת" של ילדה בכיתה ז' שהמצב במשפחתה בעייתי - אין אבא, האמא עובדת בשתי משרות והילדה מטפלת ב - 3 אחיה הקטנים ובעניינים בבית ולכן אין לה חיי חברה והיא בתפקיד של אמא. העובדת הסוציאלית של המשפחה אירגנה לאחים הקטנים סטודנטים חונכים שיהיו איתם פעם בשבוע ויקלו על הטיפול בהם , והחליטה שגם הבת הגדולה צריכה לצאת קצת מהבית, לקחת זמן לעצמה עם "חונכת". היום היתה לי פגישה ראשונה עם האמא והבת. האמא לא אמרה לבת למה היא מביאה אותה לפגישה והבת חטפה שוק כששמעה במה מדובר. בהתחלה אמרה שהיא לא רוצה, ולאט לאט התרכה והסכימה שננסה להיפגש פעם אחת , יכול להיות רק כי לא היה לה נעים לסרב. באמת אם הייתי במקומה היייתי חושבת לעצמי "מה, אני ילדה גדולה, אני מטפלת באחים שלי, אני לא צריכה "מטפל", לא שואלים אותי והופכים אותי למסכנה שזקוקה לעזרה". ניסיתי להבהיר לה שאני לא מרגישה "חונכת", שלמרות שנראה כאילו ההפרש גילאים גדול ,ממש לא מזמן הייתי במקום שלה, ושאני רוצה שזה יהיה קשר של חברות, שננסה ונראה איך זה מתפתח ואם היא רוצה להמשיך. היא שתקה המון וניסיתי נורא להתעניין ולהגיע אליה - לברר על היחס שלה לביתספר, על החברים המשפחה, תחביבים וגם סיפרתי על עצמי. אבל היא ענתה בקצרה ולא רצתה שהשיחה תתפתח. אני באמת מאמינה שאנחנו יכולות ליצור קשר הדדי ששתינו נפיק ממנו, ושהיא צריכה טיפת מרחב לעצמה ותשומת לב לעצמה ושהיא יכולה לקבל מהקשר. פשו הסיטואציה היתה לא שגרתית ולא צפויה ובטח גם לא טבעית מבחינתה. השאלה שלי היא איך אני יכולה לחזק את הקשר, אני יודעת שאם היא שלילית מראש אז הכל אבוד, אבל נראה לי שיש מגמה חיובית אחרי שדיברנו קצת. מה אני יכולות לעשות, איך לדבר ולהגיע אליה כדי שבאמת יהיה קשר פורה? אשמח לכל תגיבה....ותודה רבה...
שלום ש', באמת חבל שהעובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה לא טרחה להכין את הבחורה לבואה של החונכת ולא ביררה איתה את רצונה, אך לצערי הרבה עובדים סוציאליים מתפקדים כך. את צודקת שזו התחלה מאוד לא נעימה אך עם זאת אני מאמין שעקביות מצדך בצד הרבה מקום למרחב המחיה שלה ולעצמאות שלה יכולים ללדת דבר טוב. נסי ליצור את הקשר בעדינות, לברר את תחומי העניין שלה, להתקשר ולומר שתשמחי לראות אותה ובניגוד להנחתה של העובדת הסוציאלית, אפשרי לה לומר לא לגבי כל פגישה עד שתיווצר שעת כושר שבה היא תאמר כן. בהתמדה ובלי לחץ אני מאמין שתיווצר שעת כושר כזו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
היא בטח לא הרגישה חופשי לדבר איתך ביגלל שאימה שלה היתה בפגישה הראשונה שלכם והקשיבה אבל את יכולה להקשיב לעצה של הד"ר וגם לקחת אותה למקומות בילוי מענינים כמו באולינג- (וליצחוק ביחד על כול פעם כשאתן ניפסלות במישחק או לישמוח ביחד כשאתן מצליחות) או מקומות שהיא יכולה לאהוב להיות בהם, בתור התחלה אני חושבת שזה יכול מאוד לקרב ביניכם "בהצלחה"