שני טיפולים בקליניקה אחת....
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני כבר מעל שנה בטיפול... הטיפול נעשה בקליניקה, בה יש מס' חדרים... מתחילת הטיפול ועד לפני כחודשיים, הייתי המטופלת היחידה במקום בשעה שלי... לפני כחודשיים החלה לעבוד מטפלת נוספת בחדר ליד... המטפלת החדשה, מדברת נורא בקול רם, וגם המטופל שלה... כל כך חזק שקשה לי להתעלם או להיות לגמרי בטיפול שלי... מעבר לכך, בדיוק כשאני מגיעה לטיפול, המטפלת הזו יוצאת מהקליניקה לסדר משהו... מה שיוצר מפגש כמעט תמידי בינינו... כששתינו רוצות להיכנס לקליניקה... בד"כ כשהיא מבחינה בי, היא מחכה לרגע עד שאני אכנס לקליניקה ולחדר... ורק אז היא נכנסת... אבל קרה כבר מס' פעמים שהיא לא טרחה לחכות... קשה לי נורא עם המפגש הזה בינינו.... כשזה קורה אני מרגישה נורא מובכת... מרגיש לי כאילו היא נועצת בי מבטים, ורואה את הבפנוכו שלי... מרגישה שהיא כבר יודעת עלי הכל... אני מרגישה שאין לי את האפשרות להיכנס לטיפול בקצב שלי - כשאני מרגישה נוח... מרגיש לי כאילו מישהו "רודף" אחרי ואני חייבת להיכנס מהר לחדר לפני ש"יתפסו" אותי... אני מתמלאת כעס על עצמי שלא "שמרתי" מספיק טוב... שנתתי למפגש לקרות שוב... ואני גם כועסת קצת עליה... חשבתי שהיא כבעלת מקצוע טיפולי... יכולה להיות קצת יותר רגישה לנושא... ולדאוג שמצב כזה לא יקרה... היא יודעת שאני מגיעה בשעה מסוימת, היא יכולה לשנות קצת את התיזמון שלה... בכל הפעמים שהמפגשים קרו, לקחתי נשימה עמוקה ונעלתי את הדברים בבפנוכו שלי... אבל.. בפעם האחרונה שהמפגש קרה, הצטלבו המבטים ביני לבינה... הרגשתי שאני רוצה לקבור את עצמי... מעבר למבוכה הענקית שהייתי בה, התמלאתי גם כעס ועצבים.... כבר לא יכולתי להחזיק את הרגשות בבפנוכו ולהתעלם מהן... עד כדי כך, שהמטפלת שלי הבינה שפגשתי במטפלת העמיתה שלה... רק מה... כבר לא הצלחתי לדבר עם המטפלת שלי... פגישה שלמה ישבתי ושתקתי... ואני מפחדת שהמטפלת שלי תגיד משהו לעמיתה שלה... בגללי.... ואני כבר לא רוצה ללכת יותר לטיפול הזה... מפחדת ללכת ולפגוש בה שוב.... שיר
שלום שיר, מרכיב מרכזי בטיפול הוא המסגרת שבה הוא מתקיים. מסגרת זו כוללת זמנים קבועים, אנונימיות מלאה והימצאות לבד עם המטפל שלך ללא כל הפרעות. התנאים שאת מתארת אינם עונים על דרישות אלה. שכירת קליניקה בת מספר חדרים ע"י מספר מטפלים היא תופעה מקובלת, אך יש לדאוג כמובן שאת לא תשמעי שום דבר מהמתרחש בטיפול שנערך במקביל וכן שלא תיפגשי עם אף מטופל אחר. (המטפל האחר אינו אמור לדעת על בעיותייך ועל המטפל שלך חלה חובת סודיות בקשר לחומר מהטיפול שלך). יש כל מיני טכניקות להבטיח את התנאים הנ"ל (מחיצות אקוסטיות, יציאה מחדר הטיפולים ישירות החוצה, בלי לעבור דרך חדר ההמתנה, או לחילופין דאגה שלא יהיה אף אחד בחדר ההמתנה ועוד). אני חושב שעלייך להעלות את הנושא בצורה נוקבת בפני המטפלת שלך, לא כנושא "פסיכולוגי" אלא כשמירה על זכויותייך כמטופלת ועל המסגרת הטיפול לה את זכאית. אלה תנאים שבפירוש מגיעים לך כמטופלת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
אני לא מסכימה עם הצורך להעלות את זה "בצורה נוקבת" - אני מאמינה שאם תשוחחי איתה בצורה גלויה הבעייה תפתר בשני אופנים האחד - היא תדע איפה את, מה את חווה, ודרך הידיעה וההבנה שלה יהיה מקום לדבר גם על מה מפגש כזה עושה לך. שנית, ברמה המעשית, היא תוכל להציע פתרון - אולי לתאם את הפגישות יחד עם המטפלת השנייה בצורה יותר טובה. אני פשוט מסתייגת מהניסוח "בצורה נוקבת" בגלל שבטיפול זה מקום שבו מנסים להעלות בעיות (רגשות, מצבים, קונפליקטים) ולהתמודד איתם. הנחת היסוד שלי היא שהמטפלת שלך, אם באמת תבין את המצוקה שלך, תנסה לעזור לך להתמודד איתה, ואין כל צורך לבוא מזויינת בכלי נשק, ובשריון הגנה לפגישה שלך עצמה.
אני יודעת שהדבר הנכון הוא לדבר על זה עם המטפלת... אבל אני לא מסוגלת... לא לדבר על זה בצורה נוקבת, לא לדבר בכלל, לא לדרוש, לא לרצות... וזה עניין מורכב... לאחר הפגישה האחרונה, המטפלת הבינה שזה קורה... היא גם ראתה מה זה עושה לי... מההיכרות שלי איתה, אני מניחה שהיא תעשה משהו שהפגישות האלה לא יישנו... (אולי תדבר עם העמיתה שלה או משהו כזה... ) וזה כשלעצמו גורם לי לרגשות אשמה... (אמרתי כבר שהעניין מורכב... נכון?...) נראה לי חשוב, שמטפלים שעובדים ביחד בקליניקה אחת, ינהגו ברגישות יתר לנושא... :-( תודה ד"ר רובינשטיין
מנהל פורום פסיכותרפיה
