אח חריג

הבעיה שלי כזאת. שמתי לב שעד היום הבחורים עימם יצאתי היו מבחינתי מטעמי נוחות וחשש מסויים. לא יצאתי עם הרבה,אבל אילו שיצאתי איתם תמיד חיפשתי בהם משהו שיהיה לי קל ונוח להסתדר איתם, כלומר יצאתי עם מישהו מכוער, שבכלל לא נמשכתי אליו, מאד נאיבי אבל יצאתי איתו כי הרגשתי ש\"אחד כזה לא יוכל לפגוע בי\", אחד שאני \"אסתדר איתו\". אבל זה לא החזיק מעמד כי לא נמשכתי אליו. ויש עוד דוגמאות וזה פחות או יותר הסגנון. הפחד שלי הוא ממשהו נוסף. כשמישהו חדש נכנס אלינו הביתה אחד מהורי מתחיל להיות מאד לחוץ, לא מתנהג בטבעיות, מה גם שיש לי אח חריג והוא גם מתחיל להלחץ ומתחיל להתנהג באופן לא טבעי. אני מאד חוששת שאם אני אצא עם מישהו שנראה לי, הוא יראה את מה שמתחולל אצלי בבית ויעזוב אותי. לכן, הבחירה שלי היא במישהו שאני יודעת שיהיה סובלן למה שיש לי בבית. אני לא יודעת מה לעשות. אני רוצה לשנות את הבחירות שלי אבל מפחדת מהסיכון. מה לעשות עם המשפחה? איך לגרום לעצמי לרצות שיבואו אלי אנשים? החשש שלי שאנשים ירתעו הוא חשש מוצק מאחר ונתקלתי בזה לא אחת במהלך חיי ולכן, עוד יותר מפחיד אותי שזה יבוא ממישהו שאוהב.

שרית יקרה נגעה לליבי הדאגה הזו שלך, ובין השורות גם בצבץ החשש שמשפחתך עשויה להציג אותך באור שאינו אטרקטיבי דיו למחזר המתבונן בעיינים חיצוניות ואולי ביקורתיות. אנשים שונים חווים את אותן חוויות בדרך שונה ולצד אלו שימצאו אותך כבעייתית עבורם לזוגיות יהיו גם כאלו שיקבלו את משפחתך כפי שהיא ואפילו אולי יעריכו את הדרך המתמודדת והלא פשוטה של חיי המשפחה שלכם בצל החריגות. לכל מטבע את יודעת ישנם שני פנים, ולצד הבושה תמיד יכולה לבוא הגאווה על החוזק וההתמודדות. אני מאמינה שהדרך שבה את מרגישה עם אופן ההתנהלות של חיי היומיום במשפחתך הוא זה שמוקרן החוצה ובא לידי ביטוי בהערכה או בזלזול שאת חווה אצל אנשים אחרים. תהיי את גאה בכם ותוערכי דווקא על ההתמודדות ועל השונות

שלום שרית, ייתכן ובחור שימשוך אותך ותרצי אותו מאיים עלייך מהסיבות שאת מציינת (חריגותו של אחיך), אך ייתכן שיש לכך סיבות נוספות. חריגותו של אחיך היא קושי שקל יחסית לפתור אותו, משום שנראה לי שאת ממהרת לכרוך את שני הדברים יחד. עפ"י תפיסתי, עד שמביאים בחור הביתה ומציגים אותו בפני ההורים ויתר בני המשפחה רצוי שיעבור זמן רב ושהקשר יגיע לדרגת הבשלה והתפתחות כזו, שתוכלי להציג את עצמכם כזוג. כלומר, בשלב ראשון יש לבנות את הקשר הזוגי, ללא קשר למשפחת המוצא שלך. לאחר שקשר כזה מבוסס, הצגת אחיך כחריג וההכרות איתו תהייה הרבה פחות רלוונטית. ואולם, אם את ממהרת להציג את הבחור שאת מכירה בפני הורייך, זה גם יוצר תחושת מחוייבות מעיקה וגם הופך את אחיך החריג לחלק מ"כרטיס הביקור" שלך ועל כך אינני ממליץ. שאלה מורכבת הרבה יותר היא האם זו הסיבה היחידה שבגללה אינך מרשה לעצמך להכיר בחורים שאת מעוניינת בהם וליצור עימם קשר. הרבה פעמים כאשר יש סיבה מוגדרת-היטב ו"נוחה", כמו חריגותו של אחיך במקרה זה, קל יותר להיאחז בה, בה בשעה שהסיבות להימנעות מיצירת קשרים עם בחורים אטרקטיביים לגבייך עשויות להיות מורכבות יותר, דבר שייתכן והמקום ללבנו הוא במסגרת טיפול אישי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין