העמדת פנים

בס"ד לדר רובינשטיין שלום. זאת הפעם הראשונה שלי בפורום וקראתי את המאמר שלך על המסיכות בחיים שלנו ועל העמדת הפנים. הבנתי מתוך מאמרך שזה לא רצוי ובמיוחד בטיפול. לצערי אצלי המסכה והמעדת פנים נגרמה בחלקה על ידי טיפול פסיכלוגי. בחיי היום יום כששאלו אותי או כששואלים אותי אני תמיד משתדלת להסתיר את מה שאני באמת מרגישה ובדרך כלל מחייכת לא רוצה שיחשבו אותי למסכנה או שירחמו עלי אבל כשהייתי בטיפול פסיכלוגי הייתי מנסה לומר את באמת אייך שאני מרגישה (היו תקופות שהייתי מנותקת מהרגש ומרגישה חור שחור וענק בתוכי ולא הייתי מסוגלת להרגיש כלום,האבסורד הוא שכשהתחלתי להרגיש הרגשתי כמה אני מרגישה לא טוב חרדות קשות דכאון קשה וכו') בכל אופן בטיפול הפסיכלוגי הרגשתי שאני חייבת לומר את האמת,וכנראה שלא הגבתי כפי שציפו ממני או שלא מספיק התקדמתי קיבלתי תגובות כמו למשל שכשאמרתי שאני לא מרגישה כלום היו מטפלים שהתווכחו איתי ואמרו לי שזה לא יכול להיות ובעצם אמרו לי "אייך אני מרגישה". במקום להתייחס למה שאני מרגישה נתנו לי להרגיש שאני לא מרגישה מה שאני מרגישה. בטיפול אחר אמרה לי מטפלת מסוימת לאחר ששפכתי את הקרביים שלי אצלה "שיש בי משהו לא סימפטי" ובסוף השעה הטיפולית היא אמרה שלפעמים צריך להשתמש בגזר ולפעמים במקל ובאותו פעם היא בחרה להשתמש במקל. הייתי חסרת אונים ופחדתי מאוד ממנה ורק לאחר מספר פגישות ארוך הצלחתי להפסיק את הטיפול אצלה. אז תגיד לי בבקשה דר' רובינשטיין מה עלי לעשות, אייך צריך להתנהג בטיפול ? כי זה ברור לי שהעמדת הפנים לא פותרת כלום ומצד שני אני מפחדת לומר את האמת אייך שאני באמת מרגישה. תודה וסליחה על האורך של ההודעה

בס"ד לדר' רובינשטיין שלום, אני רוצה להוסיף בהמשך ההודעה הקודמת שהיום אני נמצאת רק בטיפול תרופתי. אני יודעת שהטיפול התרופתי הוא לא פיתרון לטווח הארוך כי כשמפסיקים את הטיפול התרופתי ולא מטפלים בגורמים לכך אזי כל התופעות הישנות של דכאון חרדות ויאוש הכל חוזר.

שלום בת שרה, אין ספק שבמסגרת טיפול פסיכולוגי אין לחבוש מסיכות והקשר בין המטפל והמטופל חייב להיות אותנטי כדי שיביא תועלת. מטבע הדברים, קראתי רק את הצד שלך, בלי לשמוע את המטפלת, וממנו ניכר כשל אמפאתי שלה להבין אותך, למרות שמשפט כמו "אני לא מרגישה כלום" גם הוא אינו משפט אותנטי, שכן אדם אינו יכול שלא להרגיש כלום - אנו מרגישים וחושבים כל הזמן. היה לך קושי לבטא את מה שאת מרגישה וברור שלא קיבלת את העזרה המתאימה לבטא זאת. לעומת זאת, ביחסייך עם הסביבה החוץ-טיפולית דיבור מופרז על הבעיות, בעיקר בשלבים הראשונים של קשר, אכן מרחיקה אנשים ולגיטימי לגמרי להשתמש במסיכות. את גם צודקת בתוספת שלך וטיפול תרופתי אכן רק מקל על הסימפטומים. ייתכן שכדאי לך לנסות טיפול קבוצתי שבו החברים סובלים מבעיות דומות וכך תתנסי בסוג שונה של יחסים, שבו אנשים יאמרו לך בצורה כנה מה מקרב ומה מרחיק בהתנהגותך. המאמר אליו מתייחסת הפונה נמצא בקישור: http://gidi16.home-page.org/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין