מה זה אומר???

לד"ר שלום, אני נמצאת בקשר זוגי עם אישה, שתינו רואות את הקשר הזה כמאוד מאוד רציני, אך יש משהו שאני לא מצליחה להבין. חברתי מאוד נאמנה ולא יעלה על דעתה לבגוד בי, ולא רק פיזית. היא לא תבגוד לי לא רק בגלל שהיא מטורפת עליי אלא גם בגלל שמבחינתה בגידה היא מחוץ לתחום, ז"א שאם היא בקשר היא לא תפזול לצדדים כי ככה היא רואה שצריך להתנהג בזוגויות, אך אני לעומת זאת... אם רק יצא לי, אני אבגוד, בינתיים יצא לי רק לדבר אבל למעשים עדיין לא הגעתי, אך אני יודעת שאם זה יגיע גם לשם זה יקרה. מה שאני רוצה לברר לעצמי זה לא למה אני מסוגלת לבגוד אלא למה לעזאזל אני לא מרגישה רע עם זה שאני מסוגלת לכך, אם אני מדברת עם מישהי אין לי כמעט נקיפות מצפון שכן אני יודעת שחברתי לא יודעת על כך ולכן זה לא יפגע בה, ולא רק זה, אני לא מרגישה שאני עושה משהו לא בסדר כלל!! ומה שהכי גרוע הוא שאם רק חברתי תחשוב על מישהי אחרת, רק תחשוב, אפילו אם היא מישהי דמיונית אני ארתח! אני לא אקבל את זה ואני אפילו אעזוב אותה על כך, אני ארגיש ממש רע. כשהייתי ילדה אבי בגד באימי עם מישהי שכולנו הכרנו, ובעצם גדלתי על זה שאבא שלי מאוהב ב*****. אמא שלי תמיד חשדה בו ותמיד היתה מדברת על כך שהיא בטוחה שהוא בוגד בה איתה, היא היתה אומרת את זה לידו, ליד כולנו, עד שלפעמים זה היה נאמר כדבר סתמי לחלוטין. הדבר הזה לא גרם לי לשנוא את אבי כלל, חשבתי שזה משהו לגיטימי לבגוד, לכן אני חושבת שאולי זה שגדלתי על זה שלבגוד זה לא כזה נורא הפכתי גם אני להיות בוגדת חסרת מצפון, אך אם כך למה אני רואה בכך עוול גדול אם זה יעשה לי? אני רוצה גם לומר שאחרי הרבה שנים ההרגשה הפכה להיות מציאות, כי אמי תפסה את אבא שלי "על חם" עם אותה אישה והדבר גרם לריב נוראי ומפחיד אך כשאני חושבת על זה בכלל לא חשבתי באמת מה זה עשה לאמא שלי הבגידה, היום כבחורה בוגרת אני יכולה להבין את הכאב, אבל בתור ילדה ראיתי את זה פשוט כשקר שהוא לא אמר לה, ולכן זה היה נורא. אז האם יש קשר בין הדרך שבה גדלתי לבין מה שאני כיום? תודה

היי לך אני לא רופאה אבל אני יכולה להגיד לך מנסיון במיקרה גם אני לסבית והייתי באותם מצבים אצלי זה יותר הקטע של האתגר ברור שאחרי זה אני מצתערת על זה ובתור בחורה שלמדה פסיכולוגיה אז כן זה יכול מאוד להיות שהפנמת את דפוסי ההתנהגות של אביך אבל לא כדאי לפרק קשר כי קשה מאוד למצוא אהבה היום נ.ב אים יש לך מישהי להכיר לי רצינית לא את כמובן כי את דפוסה אשמח אני פשוט לבד כבר שנה וכמהה לאהבה אמיתית תודה מראש רוני

שלום מרילין, בוודאי שיש קשר בין האופן בו כולנו גדלנו לבין מה שאנחנו כיום. זה נכון תמיד ובכל מקרה. במקרה שלך אולי עצם הנטייה המינית היא תוצאה של הזדהות עם האב, גבר הנמשך לנשים ובוגד בהן. כמובן שכדי לבסס את ההשערה הזו יש צורך להכיר הרבה יותר מקרוב את יחסייך עם הורייך ובעיקר עם אביך. באופן כללי יותר, הדחף המיני הוא דחף גולמי שאינו מכוון כלפי אובייקט אחד ויחיד והמונוגמיה היא נורמה תרבותית שנועדה לשמר קשרים בין גברים לנשים (אם כי לא רק). הסכנה הגדולה בבגידות אפשריות שלך היא שהן לא תסתכמנה בקשר מיני גרידא אלא אחד הקשרים האלה יתפתח להיות קשר רגשי שיפגע בקשר שלך עם חברתך. מהסיבה הזו הייתי ממליץ על דרכים לעדן את המשיכה המינית שלך לבחורות אחרות ואולי אף להבין יותר לעומק מה קורה לך בקשרים במסגרת טיפול פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין