לדוקטור רובינשטיין
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי דוקטור רובינשטיין. שמי מעיין בן 23 . יש מישהיא שאני מכיר שהתאהבתי בה ואנחנו עובדים ביחד. אין לה חבר אבל יש לי תחושה שהיא לא ממש רוצה אותי. אני משתדל לפתוח לה דלתות להחמיא לה לגרום לה להבין שאני רוצה אותה אבל היא לא ממש רוצה. מצד שני, היא לפעמים שואלת שאלות כמו למה אני לא מתקשר ? מתעניינת בקשרים שלי עם אחרות ... והחיבור שלי איתה ממש מממש ממש טוב! וממש כיף לנו ביחד (אני בטוח שגם לה כיף איתי ) . אני לא יודע מה לעשות ?????????? כשאני מנסה לקדם את זה צעד אחד קדימה היא תמיד עוצרת את זה בדרך כזו או אחרת כמה שהיא כמהה לקשר (אין לה חבר). אני לא רוצה כל כך לוותר עליה ולצערי אין לי מספיק ביטחון עצמי ואסרטיביות להמשיך לנסות כשהיא לא מאפשרת לזה לקרות ... יש לך עצה ? מה עושים ? האם לוותר? האם להמשיך לנסות ? בנתיים אני מרגיש כמו אהבה נכזבת מאוד סובל!!! נו, כולנו מכירים את זה... מאוד אשמח לתשובתך, מעיין
שלום מעיין, לפי תיאוריך, הבחורה רואה בך ידיד ולא חבר פוטנציאלי. קיימת אפשרות תיאורטית שהיית "עדין" מדיי בחיזורים שלך ולבחורה מצידה יש חששות משלה. לכן, אתה יכול להמשיך לנסות צעדים יותר חד-משמעיים, כמו למשל להזמין אותה לארוחת ערב במסעדה ואח"כ לטייל איתה על שפת הים וללוות אותה הביתה, אבל תוך שמירה על פרופיל נמוך לאור העובדה שעד כה האיתותים היו אחרים עד כה. פרט לכך, בגלל גילך הצעיר אני מניח שמדובר במקום עבודה זמני (?) אך אם זה לא המצב לא הייתי מציע לערבב עסקים והנאה ולא הייתי מנסה ליצור קשרים במקום עבודה קבוע. במידה וחיזוריך לא יצליחו, תהייה לך תזכורת יומיומית לתסכול ולכישלון שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
מנהל פורום פסיכותרפיה
