אהבה

שלום ד"ר. אני בת 30 והכרתי מישהו שעובד איתי בן 50, גרוש פעמיים, שעבר גירושים שניים קשים (כולל בתי משפט) שהותירו אותו חסר כל (ועדיין הוא סוחב מטען של תשלום עבור העבר) + שני ילדים גדולים כבני 20. העניין הוא שככל שהזמן עובר( כבר כמה חודשים מיום שהכרתי אותו) אני פשוט אוהבת אותו, אני פשוט אוהבת להיות איתו ועדיין אני לא נותנת לקשר להתפתח (הוא אוהב אותי ורוצה בכך בדיוק כמוני) בגלל הגיל שלו, שהרי אני בחורה יפה וצעירה ויכולה להשיג בחור צעיר בגילי וגם לפתח איתו קשר רציני לאורך זמן. מצד אחד אני פשוט רוצה להיות איתו, אני אוהבת אותו. הוא גם.יש ביננו קשר נפשי עמוק ואני יכולה לשוחח איתו שעות בלי להשתעמם. מצד שני אני יודעת שאני יכולה להשיג בחור בגילי. ההורים שלי נגד הקשר, ואני מרגישה שאני ללא תמיכה. אנא יעץ לי מה לעשות, האם משהו לא בסדר איתי שאני נמשכת למישהו מבוגר ממני ב20 שנה, אבל עם רומנטיות, גנטלמניות,חוכמה, אהבה, רגש, פתיחות.... אני גם לא רוצה להתבייש בו בעוד X שנים.... הוא מצידו גם מוכן לילדים... הוא כל הזמן מנסה שנהיה לבד ואני גם רוצה, אם הייתי פועלת על פי הרגש הייתי מזמן נותנת לזה להתפתח. אני עומדת להישבר. אנא עצתך הנבונה כתמיד. תודה רבה

שלום אהובה, אינני רואה שום פסול באהבה עם הפרש גילים כזה. כדי לקבוע אם יש כאן משהו בעייתי, יש צורך להכיר את היסטוריית הקשרים שלך עד כה, שכן בכל זאת היגעת לגיל 30 בלי להינשא לגבר (בהנחה שאת רוצה להינשא). השאלה אם הקשר הנוכחי הוא חוליה באותה שרשרת של קשרים שלא הגיעו בסופו של דבר לכדי מיסוד וזו שאלה שיש לענות עליה לאחר ריאיון מפורט פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין