דואגת מאוד
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני אמא לשתי בנות. בתי הקטנה בת שנה וחצי והבכורה בת חמש וחצי ( לגביה אני מעוניינת להעזר בכם ). בתקופה האחרונה היא עברה טלטלות רבות. בשל מריבות בלתי פוסקות ביני בין בעלי החלטתי לפני כשלושה חודשים לעזוב את הבית ועברתי עם בנותיי להתגורר בבית הוריי באופן זמני. חשוב לציין, שלא קדמה לכך שום הכנה מוקדמת של הבנות מאחר וזה נעשה באופן מיידי. בחודש הראשון לעזיבתנו האב לא יצר כל קשר עם בנותיו דבר שערער את ביטחונה של בתי שמאוד היתה קשורה אליו. לפני כחודש הוא עבר להתגורר עימנו (בניסיון אחרון לפני גירושין... ) בבית הוריי מאחר ואינני מוכנה שבתי תעבור שוב גן ילדים ולטענתו אין באפשרותו להשכיר דירה באזור בו אנו גרים כיום. בתי מדווחת על תפקוד טוב בגן, מספרת על כך שיש לה חברים וכמעט ולא משדרת סימני מצוקה. בשיחה עם הגננת התברר לי שקיים קושי ביצירת קשר עם חברים, שקיימות התפרצויות אגרסיה במצבים שונים (לדוג\': דופקת על הבצק בחוזקה ) שלא הכרתי קודם בהתנהגותה. הבעיה העיקרית שקשה לי נפשית היא דבר חדש שצץ והופיע רק בשלושת החודשים האחרונים והיא: לשמע כל רעש חזק כגון: נביחה של כלב, טריקת דלת וכדומה הילדה נלחצת, אוטמת את אזניה, רועדת ובוכה בהיסטריה!!! אני משערת שזה מתקשר אצלה אסוציאטיבית למריבות שהיו בבית ( האב היה מרים את קולו לעיתים קרובות מאוד ) אך אינני יודעת כיצד אוכל לעזור לה להתמודד עם זה כעת. כואב לי מאוד לראות כך את בתי אודה לכם על כל תשובה שתוכלו לעזור לי בתודה מראש אמא דואגת מאוד
שלום לך, לפי תיאורייך, כל בני המשפחה עברו טלטלות קשות. המצב של בתך קשור, ללא ספק, לשינויים קיצוניים אלה. אני מתאר לעצמי שהיה דרוש אומץ רב כדי לקום ולעזוב את הבית ושאתם עושים כרגע עוד ניסיון לחזור לחיות יחד. כדי לתת לניסיון הזה סיכוי הוגן, אני ממליץ לכם בכל פה לפנות לטיפול זוגי-משפחתי. למרות הרצון הטוב, בעיקר שלך, בתך משלמת את המחיר. לא הייתי מציע, בשלב זה, לטפל בה באופן ישיר, אלא לטפל במקור והוא היחסים בינך ובין בעלך. ברגע שאלה יגיעו לנורמליזציה בעזרת טיפול מתאים, אני כמעט בטוח שמצבה של בתך יירגע ואם לא, תוכלו לחפש טיפול עבורה אז. הילדה מאוד כועסת על הפרידה מבעלך, היא לא יכולה להביע את הכעס באופן ישיר כי את אוהבת אותה, לכן היא מוציאה אותו בצורה תוקפנית על חפצים דוממים וכמובן נמצאת בחרדה גדולה כי אינה יודעת מה יילד יום. קשה לה מאוד לסמוך עליכם ההורים שאמורים לספק לה ביטחון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
מנהל פורום פסיכותרפיה
