יחסי מטפלים-מטופלים

שלום, רציתי לשאול, האם כמטפל הקשר שנוצר בינך לבין כל אחד ואחד ממטופליך הוא דומה בעיקרו, או שיש מטופלים שאותם אתה מעדיף יותר, נהנה לבלות שעה טיפולית בחברתם יותר, ומצטער כשהם עוזבים בסוף הטיפול ומרגיש שתתגעגע אליהם יותר מאשר אל האחרים. סליחה על החדירה לפרטיות, מקווה שתוכל לענות.

שאלתך נגעה לליבי... מטפלים עשויים מאותו חומר אנושי משותף לכולנו... אי אפשר לשבת מול בני אדם מבלי ליצור איתם קשר אנושי, שמתערבבים בו רגשות שונים ומשונים. בודאי שיש תחושות של העדפה, הנאה וגעגועים. תפקידו של המטפל לבדוק עם עצמו את מקורם של רגשות אלו, את משמעותם ולדאוג לכך שהם לא יפריעו למהלך התקין של הטיפול. את בודאי שואלת את השאלה בגלל רלוונטיות לטיפול שלך עצמך.. כדאי לך מאד מאד לפתוח את השאלה עם המטפל/ת שלך, כי בעצם השאלה טמון חומר יקר ערך שקשור בדימוי העצמי שלך ובביטחון העצמי..

שלום kukla, ברור שאני חש רגשות שונים כלפי אנשים שונים, ובכלל זה מטופלים. אלא שבעבודה הטיפולית אני אמון לעבוד על תחושותיי ובמקביל השינוי שחל במטופל אמור גם הוא להשפיע עליי. המקרה הראשון העולה במוחי כרגע הוא של מטופל נרקיסיסטי, מרוכז בעצמו בצורה קיצונית, שהרגיז אותי מאוד בשלבים הראשונים ובתגובה עשיתי מאמצים לרכך את האגוצנטריות שלו. במשך הזמן, כשבדקתי את עצמת רגשותיי כלפיו (כולל היעזרות בספרות מקצועית) ניסיתי והצלחתי לאתר את החלקים הנרקיסיסטיים שבי ואז היה לי הרבה יותר קל לקבל אותו כמות שהוא, להכיל את הצורך שלו לדבר על עצמו ולהתפאר ובהמשך הוא אכן התגמש והיה נעים יותר. יש לי הרגשה שאולי שאלתך מבטאת איזו שהיא משאלה להיות על תקן "הבת היחידה" של המטפל שלך וכאן נשאלת השאלה איזה רגשות את מעבירה אל המטפל שלך ממערכות יחסים משמעותיות אחרות ומה זה מעורר אצלו. אני מצטרף להמלצה של רוני לבדוק את הדברים עם המטפל שלך, רצוי דרך הפריזמה של "חלוקת האהבה" של הורייך לילדיהם ומקומך בחלוקה זו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין