איך קוראים לזה ?

תמיד היה לי אופי\בעיה שכל דבר שאומרים לי או שאני רואה את האנשים אז אני רגישה מאוד וחושבת על הדברים שאחרים אומרים לי . למשל כשהייתי בכיתה אם תלמיד אחר אומר לי משהו מעליב אני הייתי לוקחת את הדברים ללב וחושבת ובודקת על מה שהוא אומר איפה הוא צודק ואיך הוא הגיע לחשוב את זה ולמה הוא אמר את זה ותמיד הייתי מגיעה למסקנה שצריך להבין אותו . ואם זה משהו שפגע בי ברבים והביש אותי מאוד חזק וברור לי שאין לזה הצדקה אז מרוב שהייתי פגועה היתה לי חולשה בידיים שלא יכולתי להחזיק את העיפרון אבל היה לוקח לי עוד יותר זמן לעשות חשבון נפש עם עצמי ולהגיע למסקנות. אבל זה קורה לי רק עם אנשים זרים או עם אנשים בבית הספר ולא עם בני משפחתי . זה לא קשור בכלל לדיכאון כי הרגישות הזאת היתה רק לגבי היחס שלי לסביבה ולדברים חברתיים . ואחרי מצבים אלה אחרי הבית ספר עם חברות טובות הייתי שמחה . רציתי לשאול איך קוראים לדבר הזה שהייתי עושה הרבה חשבון לכל תנועה וציוץ של אנשים אחרים ובודקת למה הם עושים את זה ובמה הם צודקים . איך קוראים לזה ?

שלום אביגיל, אני משער שאת סובלת מדימוי עצמי נמוך ההופך אותך פגיעה לכל מה שאומרים. במילים אחרות, אינך מצליחה לתת חיזוקים לעצמך ולסמוך מספיק על עצמך ולכן את נותנת משקל כה כבד לדעותיהם של אחרים. יש לך כנראה גם צורך עז להיות מקובלת ושייכת על הזולת כמעט בכל מחיר (את מוזמנת לקרוא את הכתבה הבאה בנושא: http://gidi7.home-page.org/) ואני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי על מנת לקבל את עצמך יותר טוב ולהעלות את הדימוי העצמי שלך. כך תוכלי לקבל אנשים אחרים ולהתחשב פחות בדיעותיהם עלייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אני מודה לך אבל האם זה נקרא מופנמות או שמופנמות זה בכלל משהו אחר ?