המשך נוסף לשאלתי בנושא "זוגיות ודברים נוספים"....

אני מקווה שאני לא נודניקית יותר מידי..... אך נזכרתי בדבר שרציתי להוסיף ולא כתבתי בשאלתי הקודמת.... שאלת אותי לגבי הדברים- האם אני חושבת שהם ניתנים לשינוי. אמרתי כי לדעתי הדברים הם קטנים ומינימליים לטעמי, אך כנראה שעבורו לא. לדוגמא: חשוב לי סידור המיטה בבוקר. אני מרגישה כי אם! הוא עושה זאת, הוא עושה זאת כדי לרצות אותי/ לצאת לידי חובה. לא באמת כי הוא חושב שצריך (על אף בעיות האלרגיה לאבק שיש לו שהוא מודע להן). אני מרגישה כי בתחומים שחשובים לו הוא יעשה הכל בצורה הטובה ביותר!!! המושלמת, ללא רבב. כשזה קשור בדברים אחרים, דברים של בית או סתם דברים שפחות מעניינים אותו הוא פשוט מתחיל לזלזל/"לזרוק", לא משקיע כלל בעשייה שלהם - יש לסדר מיטה בצורה יפה ויש סתם לזרוק את הכיסוי על המיטה...... זו דוגמא קטנה ביותר, אך יש לי רבות כאלה. סדר היום שלו הוא כזה שהוא הולך לעבודה שהוא שונא (וזו גם בעיה בפני עצמה, מקווה שכשימצא עבודה אחרת, תבוא גם השפעה חיובית על שאר הדברים. מאמינה שיש קשר, אך עדיין, אין מה לעשות), יש לו את החוגים שלו, הטלוויזיה שאוהב לראות, המחשב, חדר הכושר, הרכב שהוא אוהב. דברים שקשורים בבית: נקיון של דברים ספציפים, כמו שירותים למשל או כיור, כיריים וכו' הוא פשוט "לא רואה אותם בעיינים" ומתעלם. זה מביא לי כעסים רבים. אני חושבת שאלה דברים אלמנטרים שלא רק אשה צריכה לשים לב אליהם, גם גברים צריכים לראות את הדברים "הקטנים" האלה ולא רק נשים. כעסים אלה מצטברים אצלי, כיוון שאני לא רוצה להציק לו. אני מחכה לעיתים שבועות!! או יותר לגבי דברים, מחכה לראות אם ישנה את דרכיו (למשל אחרי שיחה, או בכלל, לראות האם מתישהו הדברים האלה יתחילו להפריע לו - אך הם פשוט לא מפריעים לו). בנוסף לכל אלה - הוא נחשב לאדם מאוד מסודר ונקי!!! וזה האבסורד הנוסף שבדבר לטעמי! הבית שלנו בד"כ מסודר, אך "מתחת לשטיח" הוא לא מסודר, ולא רק מבחינת הסדר... אותי זה משגע ומרתיח, דבר אשר גורם לי לכעסים עצורים (כדי לא לגרום למריבות מיותרות ושטותיות) וגם למעין טינה אולי כלפיו, שגורמת לי לעיתים פשוט לא לרצות בחברתו (המינית בעיקר). חלק מהמשיכה המינית שלי קשורה בדברים ה"קטנים" האלה - כלומר, אני מאמינה שאם הדברים הקטנים האלה היו כפי שאני חושבת שבבית נורמאלי היה צריך להיות, המשיכה המינית שלי לא היתה נפגעת מזה. כי זה פשוט מפריע לי החוסר התיחסות הזו לפרטים קטנים/חוסר חשיבות אני פוחדת שאם עכשיו לא יהיה שינוי, לא יהיה בכלל. או האם בכלל אפשרי השינוי הזה? אולי אני מבקשת ממנו יותר מידי? ואז התסכולים הם לא רק שלי, אלא גם שלו - בגלל "הבקשות המוגזמות" שלי. אני פשוט פוחדת שפעם, בעוד כמה שנים, אחרי שכבר הילדים יהיו גדולים (מי יודע אם אני לא אשבר קודם), יהיה פיצוץ גדול יותר שלא אוכל לעמוד יותר בכעסים ובטינה הזו כלפיו ואז נצטרך "לפרק את החבילה", דבר שאני באמת לא רוצה לעשות. אני באמת חושבת שהדברים שאני מבקשת הם קטנים, אך הפחד שלי שהם פשוט לא קטנים ואין סיכוי שיהיה ניתן לשנות אותם ואז כל חיי אני צפויה לחיות עם הכעסים האלה, דבר שהוא פשוט בלתי אפשרי. אני פשוט פוחדת ולא יודעת מה לעשות. היו מספיק שיחות בעבר, כפי שכתבתי, אך בסופו של דבר, הדברים חוזרים תמיד לאותו המצב ולא משתנים.

שלום מיכל, לאחר עיון בפניותייך המפורטות הנוספות, נראה לי שעדיף שתפנו לייעוץ זוגי לשיפור התקשורת ביניכם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין