תהליך בריא מול מטפל-עד מתי?

היי אני נמצאת כשנה מול מטפלת שבמהלך הטיפול היו תחושות ורגשות שונות כלפיה בתק' האחרונה אני מרגישה שקורא משהו טוב החיים יותר נוחים לי רגועים לי . מלאים בהרבה תובנות חדשות יש תחושה שרכשתי כלי התבוננות נפלא שמאפשר לי לראות את הדברים בעניים בריאות יותר לזהות תהליכים שקרו בעבר ושקורים בזמן הווה. אבל אין לי כסף אין לי כך כיסי אומר וחשבתי להיפגש אחת לשבועים מה דעתך בעיניין? מי קבע כי הנכון הוא אחד לשבוע מה ההיגיון שעומד מאחרי זה והאם הוא מחוייב המציאות האם דרך אחרת היא לא טובה מספיק ויכולה לפגוע בתהליך. נ.ב תודה שאתם קימיים גם המקום הזה הוביל אותי לתבונות המאמרים התגובות הפניות של אנשים יש פה אותנטיות מדהימה.

היי שכחתי, עד מתי? מתי אתה יודע שזהו מספיק קיבלת כלי עכשיו צא והתמודד לבד ראה לבד נתח לבד. מתי אתה אומר תודה וממשיך את דרכך לבד. אני יודעת שאני נגעתי רק בקצה קרחון בעיותי אבל אם החליט לגעת בכולם אצטרך להיות בטיפול כל חיי. אז עד מתי?

שלום רחל, מרווח של שבוע בין פגישה לפגישה יוצר תחושת רצף והקשר, בייחוד אם הכוונה היא לרכוש תובנות ולא להסתפק בשחרור המועקות המצטברות בין פגישה לפגישה. העברת הפגישות לתדירות של פעם בשבועיים אחרי שנה בטיפול שבועי היא משהו שאני אישית עושה אם המטופל מבקש לסיים את הטיפול, כהכנה לקראת פרידה שקשה לו. ואולם, כמו תמיד, האדם המתאים ביותר להבהיר איתו את הדברים הוא המטפל שלך שיודע באיזה שלב נמצא הטיפול ומכיר אותך אישית. קיים מקום לבדוק עד כמה החשש מלהיות בטיפול "כל החיים" משקף פחד שלך מתלות ועד כמה העניין הכספי הוא אמיתי או מבטא שינוי בסדר העדיפויות שלך. מניסיוני, פעמים רבות כשעלתה בעיה כלכלית אמיתית, שכתוצאה ממנה דוללו השיחות, הסתתרה מאחוריה בעיה משמעותית יותר שנגעה למהות הטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין