תנודות - טפול או תרופה ?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי, לא רואה את הודעתי המקורית ולכן כותבת שוב, מקווה שלא יהיו כפילויות. יש לי תנודות במצב רוח, לפעמים אני מרגישה קרוב לחבר שלי ולעיתים מנותקת ומרוחקת, זה קורה גם עם אנשים אחרים אבל הכי הרבה עם השותף האינטימי. כשאני מנותקת, אני מרגישה בבועה משלי ועולם משלי מרוחקת ולא "מבינה" מה אני קשורה לאנשים אחרים......גדלתי בבית בו היו צעקות שהפחידו אותי ולכן גם שם חייתי לפי התנודות וקצב של: האם היום יהיו צעקות או יהיה שקט, פחד ואימה יום יום ואי וודאות אחת גדולה עם עליות וירידות במצב הרוח של יושבי הבית. האם יש קשר? לפי הפורומים חשבתי שאולי זה ציקלוטימיה ולא ברור לי אם זה כך. הייתי רוצה לקבל את דעתך לפני שאגש איש מקצוע/פסיכיאטר/פסיכולוג. אני לי עניין לנתח את זה במשך חודשים ארוכים אלא להגיע לטיפול אפקטיבי לשיפור חיי, לתשובתך אודה, אילת.
שלום איילת, שימי לב להודעה המופיעה בראש הפורום המסבירה מדוע הודעות אינן מופיעות מייד. קראתי את שלוש פניותייך ואני משיב עליהן יחד: התנודות במצב הרוח המתוארות בהודעתך אינן עונות על הקריטריונים הדרושים לאבחון הפרעה דו-קוטבית (זה המונח המקובל כיום לציקלותמיה). את מתארת מצב רוח ירוד, שלעיתים יורד עוד יותר, ותחושות התקרבות והתרחקות אל חברך. אני בהחלט הייתי מציע לך לפנות לפסיכיאטר שרשם לך את הרסיטל ולבקש הערכה מחודשת של הטיפול התרופתי לאחר שתתארי לו בצורה מדוייקת ככל שניתן את התנודות במצב הרוח שלך. מעבר לכך, בהחלט מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי (שיחות) כדי לרדת לעומקם של דברים. אני מבין את הרצון לפתור בעיות מהר, אך קשייך לא נוצרו ביום אחד ולא ייעלמו ביום אחד ומצד שני, אני בטוח שבעזרת קשר מתמשך עם מטפל תוכלי ללמוד על יחסך לחברך ולאנשים משמעותיים אחרים בחייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין