טעם של פעם - טעם של עוד?

ולפעמים אני מתגעגעת אליה. כמו פעם. ללא סיבה מיוחדת. רוצה להפגש, אפילו רק לזמן קצר, להיות איתה, לראותה, להנות מנוכחותה, לספר לה עלי עכשיו. אבל בפנים יודעת שהכאב אח"כ יהיה רב, על הויתור על קשר עם אדם כה מיוחד עבורי ויקר לי, הכאב רק יגבר, החשש להתפתות ולחזור לטיפול ולהתמכר שוב לה ולו. אוהבת אותה בפנים, עדיין. זה לא עובר כל כך מהר. אין לי סיבה המצדיקה חזרה לטיפול, חיי מתנהלים טוב, מצבי הנפשי איתן, ובכל זאת. משהו ממנה נשאר בי וכמו רוצה לפגוש, רק לרגע, במכלול. תודה על ההקשבה. רציתי לפרוק ולשתף. הרגישו חופשי להגיב.

שלום אביטל, אני שמח לקרוא שהיה, ובמידה מסוימת עוד יש לך, קשר כה עמוק עם המטפלת שלך, קשר שכנראה אפשר את הסיום המוצלח של הטיפול, קשר שמאפשר לך להתגעגע למשהו משמעותי מאוד ועם זאת, להציב לעצמך גבולות באשר למה שטוב ולא טוב לך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ובכן היפגשי איתה