תיסבוך רגשי -ערכי....

אני בחורה דתיה. בת 28 במהלך השנים הייתי בקשר עם חבר'ה שעבדתי איתם בתק' השירות. הקשר עם אחד מהם העמיק, והיום אנחנו קרובים מאד אישית. הוא אדם משמעותי מאד בשבילי, אני בשבילו וכו', והיחסים הגיעו לאופי מיני ממש. חשוב לציין פה מס' היבטים: 1. אין כל עתיד לקשר ביננו, איש מהצדדים אינו מעונין להעמיק אותו ואנו עסוקים בשאלה כיצד לשמור על קשר קרוב ולא מיני. 2. איך מתמודים עם חרטה על מעשה שנוגד למעשה עקרונית ערכיים בסיסים שאני מאמינה בהם.

אני יוסיף את השאלה שלי, אני דתיה במהלך עבודתי הופתעתי שאני יכולה לאהוב גם כאלה שרחוקים ממני ערכי ........... הענין הוא שאני אוהבת בחור חילוני לחלוטין, ללא שום זיקה לדת והוא גם אוהב אותי. היתה לי משיכה פיזית אליו וזו הפעם הראושנה בחיים שחשתי כך כלפי משהו(והאחרונה) בלית ברירה מסיבה מוסרית עזבתי את מקום עבודתי לעבודה אחרת. גם לאחר עבודתי היו לי רגעי חולשה ובמבים של מצוקה אני הרמתי אליו טלפון רק לשמוע את קולו ולא משנה מה הוא אומר זה מרגיע אותי. הענין שהאהבתי אליו תקעה קשרים חדשים שיכולים להתאים לי מכל הבחינות כל אחד בתת מודע אני משווה אליו , או אני יואצת עם משהו וחושבת עליו החלטתי להילחם בחולשתי זו ולהפסיק להתקשר אליו......... ובקשתי ממנו שגם לא יתקשר אלי עברה שנה ללא תקשורת ביננו אבל והוא לא יוצא לי מהראש כיצד אני יכולים פשוט להתגבר על זה כי הרגשות שלי אליו תוקעות לי את המשך החיים? אני לא חושבת לוותר על הערכים שלי אלא על האהבה שלי , אך כצד ניתן לעשות זאת בצורה קלה יותר?

מכל התאהבות או קשר אחר שלמרות שהוא חסר סיכוי, ממשיך להעסיק את אחד הצדדים. רגע, רק עכשיו הבנתי שאתן לא אותה אחת... לדעתי זה שאתן דתיות נותן מסגרת להבין מדוע הקשר אולי חסר סיכוי או הרבה יותר מורכב אם כן רוצים בו, אבל ישנן תחושות מאד אוניברסליות שאתן מעלות - הקושי להפרד מקשר גם אם זה אינו מציאותי, וחרטה על מעשים במסגרת הקשר... אני מבינה שזה שונה, בכל זאת, בגלל איסורים, אבל האמת היא שיש לי חברות דתיות שגם היו להן קשרים עם חברים חילוניים... והן התמודדו עם זה, כל אחת אחרת, וזה גורם לי לחשוב שבסופו של דבר, מעבר לדת, זה עניין הרבה יותר אישי של שלמות עם עצמך, עם אורח החיים שלך, ואיך מתמודדים עם אשמה, כשזו עולה. האדם הוא יצור מורכב מאד, עם הרבה דחפים, ומשאלות, ופנטזיות, והתנהגויות, אולי אם תביני שלכל אחד - חילוני או דתי, יש סודות, יש דברים שמעוררים אשמה וחרטה, זה יקל עליך לקבל את עצמך ואת הדברים שחווית.

שלום נינה, הערכים עליהם גדלת עומדים כיום בניגוד ליצרייך ואולי גם לצרכייך. הצורך בקשר אינטימי - ואני במיוחד משתמש במילה "אינימי" ולא רק "מיני" כי היא משלבת מין ורגש -הוא צורך מאוד אנושי, בסיסי וחיובי, שכן "לא טוב היות האדם לבדו". לא צריך לגדול במשפחה דתית כדי שהערכים עליהם גדלנו יתנגשו עם צרכינו. למען האמת, חלק גדול ממטופליי סובל מקונפליקט כזה והפתרון הוא לרוב לא לבגוד במערכת הערכים אלא להגמיש אותה ולהתאים אותה למציאות כדי להגיע למימוש עצמי אופטימלי. את מתארת קשר יפה מאוד, המשלב מין ורגש, קרבה רבה, שאחד מביטויה הוא יחסי-מין. לדעתי, חבל להחמיץ קשר כזה ואני בהחלט הייתי ממליץ לפנות לייעוץ כדי לנסות להגמיש את מערכת הערכים שלך, בלי לבגוד בה ובלי לתפוס את המימוש העצמי שלך כבגידה. אני בטוח שלא תהיי האדם הדתי הראשון שיש לו קשר זוגי עם אדם חילוני ועם התפשרות והתגמשות מספיקות משני הצדדי ניתן לקיים קשר כזה, תוך כבוד הדדי לערכים של שני הצדדים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

נשמע לי שאתה משיב באופן מעט אידאולוגי. מתוך היכרות קרובה עם הנושא, קשרים כאלה אפשריים, אבל המחיר הוא באמת גבוה, וצריך לחשוב היטב אם רוצים בכך, אם רוצים לשלם את המחיר! בפנייתה נינה כותבת שהיא אינה מעוניינת להעמיק את הקשר, וגם הוא לא. מוזר לי שאתה מייעץ לה להתקרב, במקום למצוא דרך להפרד מקשר שאינה באמת חפצה בו... לגבי החרטה, כפי שכבר כתבתי לנינה, אני ממליצה לך לקבל את מה שעשית ומה שקרה בלי לגנות את עצמך. השאלה היא יותר קדימה, מה את רוצה לעצמך לעתיד.