האם זה מקובל

שלום וברכה, זה נושא טיפשי , אבל זה מענין אותי הפסיכולוגית שלי יושבת עם שני רגלים מקופלות ז"א הם לא על הרצפה על על הכורסה וכן היא שותה קפה במשך הפגישה ומחזיקה את הכוס ביד.(לי היא לא מציאה שתיה) והחדר חשוך אני מרגישה שישיבה זו היא כמו שאני יושבת כאשר אני צופה בטלביזיה ועם כוס קפה זה כמו שאני צופה בטלביזיה להנאתי כאשר אין לי כח לעשות שום דבר אחר. באחת הפגישות היא ישבה "נורמלי" ז"א שני רגלים לא על הרצפה ולא על הכורסה הפגישה אני הרגשתי היתה ממוקדת יותר ואני חשבתי לעצמי מדוע?! ורק ל אחר מכן קלטתי שזה בעקבות צורת הישיבה שלה האם זה נורמלי לשבת כך מצד מטפל, אני הייתי מרגישה טוב יותר לו היא היתה יושבת עם שתי רגלים על הקרקע ? בברכה, אילת

שלום אילת, תנאי הכרחי כדי שהמטפלת שלך תוכל לעזור לך בצורה יעילה הוא שהיא תרגיש הכי נוח שאפשר עם עצמה בזמן הטיפול וכדי להגיע לכך יש למטפלים דרכים שונות. אצל המטפלת שלך זו צורת הישיבה ושתיית הקפה ואני רואה זאת כאחד הדברים שאת צריכה לקבל אצלה כמו שאת בוודאי נאלצת לקבל התנהגויות שונות ומשונות הרבה יותר אצל אנשים אחרים. עם זאת, בהחלט מומלץ לאזור את האומץ ולדבר איתה על כך, אפילו להשאיר לה מכתב אם קשה לך לעשות זאת פנים אל פנים - אני משוכנע שזה יקדם את הטיפול מבחינת העמקת הקשר ביניכן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אם זה נוח לה ככה לשבת אז זה טוב. גם אני בעבודה שלי לפעמים מורידה נעליים ומסכלת רגליים על הכסא. זה נוח לי ככה וזה לא אומר לרגע שאני מיתייחסת לעבודה שלי שלא ברצינות. להפך, הייתי שמחה לראות את המטפלת שלי במצב הטבעי שלה והנוח, זה משרה אויירה יותר רגועה ונינוחה. סביר להניח שגם את יכולה לעשות את זה אצלה. לפעמים אני אפילו חושבת שחבל שבקליניקה של הפסיכולוגית שלי אין כריות על הרצפה שאפשר להימרח ((: שירן

מה הטעם לדבר איתה על זה אם אני צריכה לקבל את זה? בגלל שזה נשמע לך בסדר אני חושבת שאין טעם שאני ידבר איתה למרות שאני לא מרגישה נוח עם זה. א