דימוי עצמי

שלום רב בני בן 16 ומאוד מעסיקה אותו הדימוי העצמי שלו הוא סובל מזה שהוא מזיע שיש לו פצעונים שהוא מכוער למרות שהוא ילד מאוד יפה ומאוד אינטליגנטי כמה שאני אומרת לו שהוא לא צודק וכן ילד יפה זה לא עוזר והוא סובל מחוסר ביטחון מוחלט עד כדי כך שנמנע לצאת בכלל מהבית ולא רוצה לבוא במגע עם אנשים אין לו חברים שנפגש איתם הוא מדבר עם חברים רק ב ICQ כי כך לא רואים אותו ואז יש לו יותר ביטחון איך מוצאים אותו מהמצב הזה שיחות עם פסיכולוג לא באות בחשבון כי הוא לא מוכן האם יש קוראים שנתקלו בבעיה כזו ויכולים גם לעזר בייעוץ תודה רבה לך ד"ר רובינשטיין

שלום שוש, בנך נמצא בגיל ההתבגרות, שהוא גיל המועד לפורענות מבחינה פסיכולוגית. בעצם, על הגיל הזה נאמר שמתבגר שמתנהג במהלכו בצורה נורמאלית הוא, למעשה, לא נורמאלי. הבעיה שאת מתארת, פגיעה בדימוי הגוף עקב פצעי בגרות, היא אחת הבעיות השכיחות ביותר בגיל זה וברוב המקרים, אם אין סיבוכים מיוחדים, הבעיה נעלמת עם חלוף הגיל והפצעים. דבר לא ישכנע את בנך שהוא יפה בשלב זה ואם הוא אינו מעוניין בטיפול פסיכולוגי, אין טעם בטיפול כזה כי הוא בלאו הכי לא יעזור. כל מה שניתן לעשות במצב כזה הוא לעמוד מן הצד, להעביר לו את המסר שאת שם בשבילו אם יזדקק לך ולהמתין עד חלוף הסערה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אני דווקא לא כל כך מסכימה. כלומר, כן, גיל התהבגרות מועד לפורענות, אבל הצלקות שיכולות להשאר מפתרון לא מוצלח של בעיות בגיל זה, יכולות להשאר אצל אדם שנים וחשוב שלמרות הקושי ולמרות שזה "נורמלי" שבעיות גיל ההתבגרות יגיעו לפתרון סביר כלשהו, לפני המעבר לשלב הבא. בקיצור, אני ממליצה לשוש לשים לב האם הבעייה נמשכת, או שהיא נהיית קלה יותר בחודשים הקרובים. חשוב לא להציק לבנך, כדי שלא ירגיש עוד יותר רע, ואני חושבת שזה שאת אומרת (אתה יפה וכו') באמת אין השפעה רבה, אבל אם המצב לא משתפר, כדאי לך להציע לו שוב (אחרי תקופה) את נושא הטיפול הפסיכולוגי. אגב, האם אביו נמצא בתמונה? או אח גדול? יתכן שדווקא אפשרות לבלות זמן עם מישהו "גברי" יכולה לתרום לבטחון של הנער. כנ"ל לגבי פעילות גופנית לא מוכוונת מראה כמו לימוד של אמנות לחימה.