קינאה למטפלת

שלום לכולם, אפתח בכך שאומר,למטפל יש מטופלים רבים ולמטופל יש רק מטפל אחד. פעמים רבות קורה שמטופלים רבים מהרהרים מחוץ לשעות הטיפול האם המטפל חושב עליהן מה שיביע את מידת חשיבותם בעיניו. במידה מסוימת ,כל הסיטואציה הטיפולית מאופיינת באכזריות מעצם טיבה:המטופל חושב רק על המטפל בעוד המטפל חושב על מטופלים רבים.כמו יחסי הגומלין שבין המורה והתלמידים. נראה כי לא אחת ,יש להטמיע במהלך הטיפול את אופי התהליך שהוא כזה ,במיוחד במיקרים שבהם ישנה בעיה סובייקטיבית של רכושנות גם ביחס לקשרים אחרים. אפשר להישען על העובדה כי חוסר השיוויוניות מהווה מרכיב חשוב וחיוני מעין כמותו בטיפול.פרויד טען כי המטפל צריך לתפוס ולמלא חלק גדול בנפשו של המטופל כך שפעולת הגומלין בינהם תשפיע על תהליך ההעברה שינטרל את הדפוסים שדרושים לתיקון. אין ספק שישנם פגמים רבים בהליכה של שתי חברות לאותו המטפל במקביל. החשש וההתנגדות הלא מודעת מצד אותן חברות ,החולקות מטפל משותף, יחד עם הנטיה הלא מודעת והתחרות על תשומת ליבו של המטפל ,ומידת החדירה אל תוך עולמו מתוך הרצון לשיוויוניות, מטילים צל ארוך על יחסיהן של החברות וכמובן על מידת הפתיחות והאינטימיות הרצויה כדי שהטיפול יהיה משמעותי כפי הרצוי. לא אחת, שוחחתי עם מטופלים,אשר הירגישו כי ההליכה לטיפול נעשתה ממש על סף תהום ,והמטפל ניתפס בעינהם כאביר על הסוס הלבן המושיע הפרטי שלהם, שחילץ אותם מלהבות האש.הוא שימש מקור לכוח ולתיקווה וכן לחזרה הדרגתית לתיפקוד עצמאי. כאשר חברה משותפת מספרת על אותו אביר פרטי כי משמש הוא מקור כוח ומשיכה גם בעינה נראה כי החלוקה באותו האביר מפחיתה מהתחושה האישית כי יש מישהו מיוחד הדואג רק לך. פעמים רבות, הסיטואציה של הטיפול מביאה את המטופל לתחושה של מערכת יחסים אינטימית ובילעדית עם המטפל גם אם הוא יודע כי זה רק לחמישים דקות. הסיטואציה של ההיזדקקות הנפשית,מצב שמביא לידי פתיחות רגישות וכנות,גילוי הלב המאפשר בסיטואציה הטיפולית לדבר על כל דבר שבעולם, מביאים ביתר קלות את תחושת ההתאהבות והתלות במישהו שמוכן להקשיב רק לך והופך אותך למרכז עולמו ולו לזמן הפגישה. סיטואצית הטיפול היא גורם רב עוצמה המשפיע על שני אנשים המשתתפים בו ומקרב אותם זה לזה. מעין חממה שבה יכולה להתפתח בקלות משיכה עזה אשר משפיעה במידה רבה "על תביעת הבעלות" והרגשת הקינאה מצד כל אחד מהמטופלים. בנוסף לכך יש לזכור כי מידת הצלחת הטיפול תלויה במרכיבים רבים לרבות הכימיה הנוצרת בין מטפל למטופל.במילים אחרות,מטפל שטוב לאחד לא בהכרח טוב גם לאחר. הייתי נמנע מלהיות מטופל אצל מטפל אשר מטפל גם במישהו הנמצא בריתמוס החברתי ,מצב אשר מביא למבוכה בשל הסיבות שציינתי. בברכה , יאיר.

כתבת דברים חכמים לדעתי. אני לא ממש מרגישה במלחמה על ליבה של המטפלת שלי עם גיסתי, לפחות לא במודע (מוסיפה ומעקמת את הפה...) אני לא בן אדם של להילחם על מישהו. היום במחשבה לאחור לא הייתי מכירה ביניהן בגלל כל התחושות שציינת. ברור שידעתי שיש למטפלת שלי עוד מטופלים ושאני לא היחידה הפוקדת את הקליניקה שלה. חוץ מזה הרי לכולנו יוצא להיכנס לטיפול בידיוק שמישהו יוצא ממנו והפוך. אבל כשהפכתי להיות חשופה לעובדה הכל כך עובדתית שיש מישהי שמטופלת אצלה וזוכה בה ואפילו יותר ממני פתאום היצר הרכושני שבי התעורר לחיים. "רגע זה לא הוגן, אני הייתי קודם והיא יודעת שהיה לך פעם קיפוד((סתם זו הייתה חיה אחרת אבל זה רק כדי לא לחשוף אותי))..." הדברים הכל כך קטנים האלה הם המשמעותיים משום מה בשבילי. כנראה שכל מטופל שואף תמיד להיות במרכז של מי שטיפל בו וטיפח אותו. הרי כולנו מחפשים הדדיות בקשרים בחיינו. הרי אם היא פעם הייתה מרכזית עבורי ואם היום היא נמנית בין שני האנשים הכי חשובים לי בעולם, אז חייב להיות מזה לפחות קצת, קצת מזה גם בצד השני. אם אני לא האדם הכי חשוב לה(כמו שבטח פעם ברוב טיפשותי התיימרתי להיות) לפחות שאהיה המטופלת הכי חשובה לה... האמת המחשבות האלה כבר לא אופייניות לי, אבל כנראה שהקשר הטיפולי שלה עם גיסתי עשה את שלו. אני לא חושבת באמת שמישהו תפס לי את המקום גם לא גיסתי. אבל אולי אני חשה שהוא מאויים על ידה כי היא רואה אותה יותר ואני יודעת שהיא שם ושהיא מטפלת בה פעם בשבוע כשלפעמים אני כל כך צריכה אותה אבל היא לא שם באותו זמן אמת והיא שם רק אחרי 4 שבועות . בכל אופן תודה יאיר על היחס שלך למקרה שלי ולדיון הפורה שהתפתח בעקבותיו. זה שימח אותי שזה עורר עוד אנשים להגיב ולשתף בתחושות שלהם גם אם שונות משלי. שירן