תהייה לגבי זוגיות בין גברים.

שלום ד"ר, יש לי שאלה/ תהייה, ואין לי שום גורם אובייקטיבי שאני יכול להתייעץ איתו לגביה- אשמח לתשובתך: אני בחור בן 30, תל אביבי, קרייריסט בעבודה תובענית אך מספקת, מחוץ לארון. בעברי הרחוק מערוכת יחסים עם נשים, ומערכת יחסים בת שנתיים עם גבר, במהלכה יצאתי מהארון, אשר הסתיימה לפני כשנה וחצי לערך. אני יוצא מזה כשלושה חודשים עם בחור המובגר ממני במספר שנים. לכאורה הכל בסדר. יש לי מספר נושאים המטרידים אותי. לפני שאפרט לגביהם אוסיף רק כי התקשורת בינינו טובה, אנחנו משוחחים על דברים ומבינים אחד את השני. 1. אני חש חוסר בטחון לגביי בתוך הקשר- בעוד שאני מפרגן לו, מחמיא לו על ימין ועל שמאל, מנסה להעניק ככל שיותר מזמני עבורו, קונה לו כל מיני שטויות קטנות אך חמודות של תשומת לב, פתקים וכיו"ב, אני לא מקבל את אותו היחס ממנו. 2. אני מקבל ממנו הרבה ביקורת. הוא אמר לי שהוא ביקורתי כלפי הקרובים אליו וקשה לו להחמיא להם (מה שעדיין אינו מספק מבחינתי- אני לא עומד למבחן כאן, עם כל הכבוד). 3. התחושה שלי היא, שהוא איתי רק כדי שיוכל להכריז בעיר שיש לו בן זוג. 4. יותר מזה- אני חושב שהוא לא מסוגל להכיל אף בן זוג, כי הוא כל כך מלא בעצמו- דירתו מיועדת לרווק, ולפי דעתי כך גם תפיסת עולמו, למרות שהוא לא חושב כך (לא קראנו לדברים בשמם, אך כך אני חש מכל מיני משפטים שאמר לי, בצורה זו או אחרת) 5. לבחור יש מספר אקסים (הוא מחוץ לארון שנים רבות וחווה מערוכת זוגיות)- עם כולם הוא בקשר טוב ואחד מהם נמנה על חבריו הטובים ביותר- הדבר אינו מקובל עליי, אך כיוון שאני יודע שבקרב הזה אני בהחלט מפסיד, אני גם לא אומר לו שום דבר ומנסה להתנהג הכי טבעי ו"בוגר" בעולם. 6. אולם- הוריו בקשר עם אמו של האקס, הם מוזמנים לשמחות משפחתיות אחד אצל השני, וכמו שאמרתי- אני מנסה להיות בוגר, אך מפריעה לי העובדה שהוא כלל לא עוצר לרגע וחושב- האם כותב שורות אלה בסדר עם זה? האם זה לא מפריע לו? 7. אמא שלו היא "קלפטע" רצינית- כך היא לגבי כל אחד מבני זוגו - מרגישה כאילו "גונבים" לה את הבן- אני פשוט מנסה להתעלם מעצם קיומה ככל יכלתי, אבל זה עדיין מפריע, במיוחד לאור העובדה שמשפלתי מקבלת אותו בחום ואהבה. 8. שוב- אני חושב שמאוד נוח לו עם הקשר הזה- למרות שהוא לא מחמיא לי אני מודע למראי החיצוני, כמו גם להישגים בתחום הקריירה ובתחום האישי העומדים לזכותי- בהחלט "כיף" לו להתגאות בבן זוגו- אך שוב- לדעתי מדובר על משהו חיצוני לחלוטין, שיוכל לספר למכרים שלו, ולא משהו אמיתי. אני אשמח מאוד לשמוע את דעתך, תודה מראש, המאוכזב המתלבט.

שלום לך, קראתי בעיון ובעניין את פנייתך המפורטת, שבה אתה מסביר בצורה אנאליטית והגיונית את חסרונותיו של בן זוגך ביחסו אליך. הרבה פחות, אם בכלל, אני שומע על המוטיבציה שלך להיות בקשר איתו ובעיקר על רגשותיך כלפיו. חלק מהוויתורים שאתה מתאר הם מחויבי המציאות בכל קשר זוגי (למשל, הידידות האפלטונית של בן זוגך עם בני זוגו לשעבר או קבלתך את אימו). אם הרגשתך היא שבן-זוגך נמצא איתך רק כי הקשר מספק לו ביטחון והוא רוצה להיראות עם בן-זוג בחברה, אני במקומך הייתי עושה הערכה מחדש של המוטיבציה שלי להיות בקשר. ואולם, מהעובדות שתיארת אתה מצטייר כמי שמסוגל לקשר וקשה לי להאמין שהיית מסתפק בבן-זוג שזו כל המוטיבציה שלו. המלצתי לך היא לבדוק את רגשותיך כלפי חברך ואם הם רציניים, להיות פחות מובן מאליך בקשר. עם זאת, המפתח הוא קודם כל בבדיקת רגשותיך כלפיו ולא בניסוח "כתב אישום" ברור ומסודר נגד חברך, כפי שעולה מפנייתך. ייתכן שבבדיקה זו תרצה לשקול התייעצות עם איש מקצוע, כי קשה מאוד לערוך אותה באופן אובייקטיבי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ראשית- אני מודה לך על תגובתך המהירה. נעים לדעת כי יש אנשים שאכפת להם מהזולת. שנית- אני בהחלט חושב שאפעל על פי עצתך. יחד עם זאת, וכיוון שנוכחתי לדעת משגיאות העבר, שאסור לשמור דברים בבטן, אני מתחנן לשטוח בפניו הערב, ללא כעס או הרמת טונים, את הנקודות אותן ציינתי בפנייתי אליך- אני עושה זאת רק על מנת להעביר מתחושותיי אליו, על מנת שידע מה בעצם קורה כאן. וחוץ מזה- למה שישב אצלי בבטן? למה לא אצלו?. תודה.