שאלה בקשר לגיל ההתבגרות ותשומת לב

אני מכיר מישהו ... בן 15 שנמצא בגיל ההתבגרות והוא ממש השתגע כל מה שמעניין אותו זה אם הבגדים שלו שחורים וקיצוניים מספיק, אם הוא מספיק משוגע . הוא אוהב לדבר על סמים , ילדים זרוקים שחיים ברחוב, דם וכל מיני דברים שהוא חושב שהם כל העולם. הוא שומע מוזיקת רוק והולך למופעה של רוקי.... כל הדברים שחשובים לו זה המופעה הזה ואם להתאפר בצבע שחור לפני שהוא יוצא על כל הפנים או רק על חלק.... בקיצור הוא רוצה מלא תשומת לב ומנסה להיות כמה שיותר קיצוני שרק אפשר אני יתחיל בשאלות: האם התנהגות כזאתי היא הגיונית? מה יכולות להיות הבעיות? מה אני אמור לעשות?

שלום רומן, מפנייתך לא ברור לי מה הקשר שלך לאותו נער. חלק מההתנהגויות שאתה מתאר אפייניות לגיל ההתבגרות והן מופיעות בצורה קיצונית יותר או קיצונית פחות אצל רוב המתבגרים ואינן צריכות להוות סיבה לדאגה. בגיל ההתבגרות המחאה נגד הממסד חשובה מאוד ומתבגרים שונים עושים זאת בצורות שונות. גם הצורך בתשומת לב הוא צורך טבעי ביותר ואנשים שונים ומתבגרים שונים מבטאים אותו בצורות שונות. אם הנער אינו מתבודד, אינו נמצא במצב רוח ירוד ואינו משתמש בסמים, אלא רק מדבר על כך, אינני רואה מקום לדאגה. אם הוא מתבודד ונמצא במצב רוח ירוד, קיים מקום לשקול טיפול, אך חשוב לשקול שטיפול פסיכולוגי הוא חסר ערך ברוב המקרים כשהמטופל אינו פונה מיוזמתו ומתוך מצוקה שלו וכי האפשרות לכפות טיפול מוגבלת למצבים קיצוניים בהם האדם מזיק לעצמו ולסביבתו. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין