ייאוש מוחלט

מבקשת ייעוץ, דחוף.....לא בשבילי, אני מדברת עם מישהו, בן 18 <סיים י"ב>. כל החיים שלו לא הצליח למצוא חברים, למרות שניסה, בכל מיני מקומות. בשום דבר זה לא החזיק מעמד, אפילו לא קצת. והוא מתנהג יפה, נימוסי, מנסה לקשור שיחות וכו'... שום דבר לא הולך הפסיכולוגית שלו אמרה שהיא לא יודעת מה אפשר לעשות <התייאשה מהנושא הזה, בקיצור>. הפסיכיאטר נתן לו כדורים <פוואקסין> ובינתיים הוא לא רואה שיפור. הוא מיואש לגמרי, שום דבר שהוא מנסה לא מצליח לו, חסר כח ולא מאמין בכלל בכלל שאפשר לעשות משהו. כל פעם הוא סופג עוד כישלון ועוד כישלון... בבית המצב לא יותר טוב, האחים שלו מתנהגים אליו ממש ממש לא יפה, וגם שם הוא לא מקבל שום עזרה. אני מבקשת עזרה....כי הייאוש שלו כבר גדול נורא... אולי לך יש רעיונות שאני לא מצליחה לחשוב עליהם....על מסגרות כלשהן, על פסיכולוגים נורמליים, על משהו! אני ממש מבקשת...המצב שלו רק מתדרדר. אני בטוחה שיש מה לעשות, רק לא מצליחה לחשוב על משהו אני בת 21, אגב. המון תודה.

שלום ש., אני מתרשם מדאגתך העמוקה לידידך. על אף מצבו החברתי הקשה, יש לו אותך, וזה הרבה: חברה מסורה, שנמצאת שם בשבילו, ואפילו טורחת לפנות עבורו לפורום. זה מראה שבנסיבות מסוימות הוא בכל זאת הצליח למצוא קשר ויש לקוות שלא תהיי היחידה. על פניו עושה רושם שהבחור מקבל את העזרה המתאימה: שילוב של טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. אם הוא מתמיד ללכת אל הפסיכולוגית שלו, סימן שהקשר ביניהם טוב וזה בהחלט מנבא את הצלחת הטיפול שעשוי לארוך זמן רב. הואיל ואת מתארת את עיקר בעיותיו בתחום החברתי, הייתי ממליץ לשקול יחד עם הפסיכולוגית הצטרפות לטיפול קבוצתי כלשהו בו הוא יקבל משוב על התנהגותו, הגורמים שאולי מרתיעים בו וניתנים לשינוי, מחברי הקבוצה באווירה תומכת ובמסגרת בה לכולם יש בעיות דומות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

היי, קודם כל תודה רבה על התגובה! דבר שני, אני זה לא הרבה כ"כ, כי אני מדברת איתו דרך האינטרנט ואני חושבת גם שזה לא "נחשב" כל כך, כי זה לא שהוא יצר איתי קשר בגלל שהוא מעניין אלא בגלל שקשה לו (למרות שהוא מאוד מעניין, שלא תבין אותי נכון). למרות שהוא נמצא בטיפול, האם לדעתך נכון מצד הפסיכו' שלו להגיד לו שהיא לא יודעת מה לעשות עם הנושא החברתי ולעזוב את זה? הבנאדם על סף התאבדות בגלל זה. והקשר ביניהם לא הכי טוב...הוא לא מאמין בכלל שהיא יכולה לעזור לו. אני חושבת שיש משהו, שיש משהו שמפריע לו ליצור קשרים וגם אני חשבתי, כמוך, שצריך משהו קבוצתי. אבל מה? יש לך רעיונות? כי אני לא חושבת שלהגיד לו שיבקש ממנה משהו בכלליות זה משהו שיעבוד....אני צריכה, אם אפשר, משהו יותר קונקרטי. יש לך דוגמא למשהו? שוב, מודה לך מאוד! אני באמת דואגת לחייו...