פיטורין

אתמול פיטרו את בעלי מהוראה ולצערי עשו את זה בצורה מאד מכוערת, מה שעושה את הכל הרבה יותר כואב. אני לרוב אובייקטיבית ויכולה עדיין לומר שהוא היה מורה מצוין ומשקיען הרבה מעבר למה שראיתי בימי חיי אצל מורים. לפני מבחנים הוא עשה שיעורים פרטיים לתלמידים, היה תמיד זמין באינטרנט או בטלפון לשאלות, חילק תמיד סיכומי חומר. תלמידים אהבו אותו והציונים תמיד היו בממוצע כיתתי גבוה. הוא אפילו זכה בפרס על שמירה על ממוצע גבוה בבגרויות. ימים ולילות הוא ישב להכין טוב את החומר ל"ילדים" שלו, התלמידים. הוא אהב את ההוראה בלב ובנפש. ובסוף באים אליו ואומרים לו שההוראה לו לוקה בחסר, שהשיטה שלו ליברלית מידי ושהוא לא משקיע את המקסימום. איזה עלבון. מעבר לחרדה הכלכלית שכרגע נחתה עלינו וגורמת למועקה רצינית בנשמה (אם כי אני סומכת עליו, הוא איש עבודה ויסתדר מהר) ישנו העלבון הצורב. אני כל כך מזדהה איתו שאני חושבת שאנחנו מנחמים זה את זה בשלבים...ואז אני מרגישה אשמה על כך שאני עוד מוסיפה לו דאגות. איך מתמודדים עם כזה דבר?

שלום רונה, ראשית, בעלך קיבל מכה אנושה ולמרות שהוא יתאושש ממנה, אני מקווה שבקרוב, הוא זקוקה כעת למלוא תמיכתך. אינך צריכה להרגיש אשמה שאת מוסיפה לו בעיות, אך מוטב שתעבירי לנו את המסר שהעברת בהודעתך, קרי, שאת סומכת עליו. מעבר לכך, לצערנו, אנשי מקצוע מפוטרים מסיבות בלתי-מקצועיות וזה כנראה גם מה שקרה לבעלך. תמיד העילה היא מקצועית ותמיד נשארים אנשים בינוניים ומטה במערכת, אלא שהם יודעים להשתלב בה מבחינה פוליטית וחברתית. אינני מכיר את בעלך אך היה, אולי, מקום לבדוק, אם בינו לבין עצמו ואם בעזרת ייעוץ פסיכולוגי, מה קרה לו במקום העבודה. כאשר פיטורין באים כל כך בהפתעה למפוטר, קיימת איזו שהיא תחושה של נתק בין ההתרחשויות ובין תפיסת האדם את הרקע לפיטוריו. רוב האנשים המפוטרים חשים מראש שהם נמצאים בסכנה. ייתכן שבעלך איים מדיי על מערכת שמרנית, ייתכן שלטעמם הוא לא שמר על גבולות דווקא בנתינת-היתר לתלמידים, ייתכן שלא ידע להצניע מספיק את הישגיו בצורה שלא תאיים על עמיתיו ועוד ועוד. זאת ועוד: אינני מכיר את מערכת החינוך עד כדי כך, אך אם בעלך זכה להכרה רישמית על הישגיו בצורת פרס, אולי יש מקום לערער על ההחלטה בפני אינסטנציה גבוהה יותר ולו רק כדי שבעלך ירגיש שעשה כל מה שאפשר ושאי-אפשר לעשות איתו מה שרוצים (גם אם המהלך לא יצליח בסופו של דבר). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין