יש מקום לעזרה מקצועית?

בני בן 19 , יש לו תעודת בגרות מצויינת, מתכוון להגיע ללימודי הנדסה.הוא אחראי ביותר ורגיל להצלחות. בינתיים הוא מנסה לקבל רשיון נהיגה ( 12 טסטים ), ולא בגלל לחץ נפשי או כי הוא לא יודע לנהוג, אבל בכל טסט יוצא לו לעשות טעות אבסורדית . כהולך רגל הוא כמעט נדרס כמה פעמים, היום הוא מודע לכך ומזמן הוא הצליח להתמודד עם זה. הדבר יכול להיות קשור לדברים נוספים?

שלום יצחק, בוא נפריד בין שני דברים: (א) הכשלונות החוזרים בטסטים ו-(ב) העובדה שבנך סיכן את עצמו גם כהולך רגל. ייתכן שבנך פשוט אינו מוכשר בנהיגה. נקודה. זה לא סוף העולם. בהחלט הייתי מציע לא לעשות מזה עניין גדול מדיי. העובדה שאתה כורך את זה בהישגיו בלימודים נשמעת כהפעלת לחץ סמוי או גלוי עליו, וזה בהחלט לא בריא. אם בנך מוכשר ללמוד הנדסה, כנראה שיש לו חוש טכני ואוריינטאציה טובה במרחב, כך שייתכן שמסתתר מאחורי הכשלונות מחסום פסיכולוגי, שכן בניגוד ללימודים בבי"ס, לימודי נהיגה, בייחוד בגיל ההתבגרות, הם איזה שהוא סמל לעצמאות. הצעתי היא להרפות, להרפות ולהרפות ולשדר לו את ההרגשה ששום דבר לא קרה ולהזכיר לו את הישגיו האחרים, שבינינו, הם הרבה יותר חשובים. זה לא אומר שאף פעם לא יהיה לו רישיון, אך הייתי בהחלט מפסיק כרגע את המירוץ אחר הרישיון ולוקח פסק זמן. בעיה שונה לחלוטין היא העובדה שלדבריך בנך סיכן את עצמו כהולך רגל. התופעה של "אישיות מועדת לתאונות" או "חושפת את עצמה לתאונות" מוכרת בספרות המקצועית ויש לבדוק האם הנטייה קיימת גם מחוץ להקשר התחברותי. זאת כדאי בהחלט לעשות בטיפול מקצועי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יצחק. אני מרפאה בעיסוק צעירה וסיפורך על בנך הזכיר לי שעוד בזמן הלימודים באוניברסיטה למדנו על "תסמונת רשיון הנהיגה" (שם מאד לא רשמי). ילדים מוכשרים אשר גדלים להיות נערים ובחורים מוכשרים לא מצליחים ללמוד לנהוג ובטח שלא לעבור טסט. מזווית הראיה המקצועית של מרפאים בעיסוק (ולא, לא מדובר במקצוע של חרוזים והפעלות כדי להעביר את הזמן), לא פעם נושא הנהיגה בגיל 18 הוא נקודת ציון המאירה על קשיים שונים באינטגרציה החושית שלנו, שעד כה הילד/נער/בחור ידע להסתדר איכשהו למרות המגבלות או שידע לפצות על קשייו. אני בכלל לא בטוחה שזה רלוונטי לבנך אבל אכן קיימת תופעה כזו. הקשיים יכולים להיות בתפיסה חזותית, תפיסה מרחבית, התארגנות במרחב, התארגנות עם הגוף.... האם בנך מתקשה במשחקים כמו טטריס דו מימדי או תלת מימדי? האם התקשה בתור ילד להרכיב פאזלים? כאשר חבר טוב שלי, שהוא אחד האנשים היותר אינטילגנטים ומוכשרים שאני מכירה, למד נהיגה, הוא אפילו לא הגיע לשלב הטסט. אחרי יותר מ - 100 שעורי נהיגה ובלי יכולת להבין את סדר ורצף הפעולות בנהיגה +הצורך בהבנת ההתארגנות המרחבית החדשה, הוא החליט לעבור ללמוד לנהוג על אוטומט. הנהיגה על אוטומט הקלה עליו מאד והוא הצליח להוציא רשיון. עד היום הוא מתקשה לתמרן בנסיעה לאחור אך הוא מסתדר. אני כותבת לך זאת בלי להכיר אותך או את בנך ואולי אני שוגה לגמרי ואין קשר לחוויה שבנך עובר אבל חשוב שאנשים ידעו שקיימים קשיים פיזיולוגיים כאלה, אשר יכולים להשפיע על חיינו, למשל בלימודי נהיגה. בברכה

שלום רב, שמחתי לקרוא את תשובתך שהעניקה זווית ראייה נוספת על הבעיה שיצחק הציג. ואולם, קיימת בעיה עם כתיבתך כאשת מקצוע בפורום מומחה. פורום זה, ובגלגולו הקודם הפורום לטיפול נפשי, ידע התחזויות שונות ומשונות, בין היתר של אנשים שהציגו את עצמם כאנשי מקצוע. על כן, אם ברצונך לכתוב כאן כאשת מקצוע מדי פעם, אבקשך לפנות אליי בדוא"ל ([email protected]), לצורך בירור, ולאחר מכן להציב כאן הודעות תוך ציון כתובת הדוא"ל שלך בלבד. אין כאן חשד אישי, אך רק השבוע היינו עדים כאן להתחזות של מישהי/הו לפסיכולוגית קלינית, דבר שהיה לא נעים עבור כל המעורבים בדבר. אני מקווה שתקבלי פנייה זו בהבנה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין, פסיכותראפיסט מנהל הפורום