שאלה לגבי טיפול תרופתי

ד"ר רובינשטיין שלום, ראשית אני רוצה להביע את הערכתי לאיכות התשובות שאתה נותן כאן. תמיד יש תחושה שאתה משקיע את כולך על מנת לתת את המענה המהיר, הפונקציונאלי והרגיש ביותר. ועכשיו לשאלתי - אני בסביבות ה - 30 והתחלתי לקחת סרוקסט בהמלצת פסיכיאטר לאחר מסע ארוך של יסורים שבסופו גיליתי בעצמי את הבעיה שלי. הבעיה היא הפרעת חרדה המחלחלת לכל תחומי החיים. הוא המליץ במקביל על טיפול פסיכולוגי. עכשיו, אחרי שהגעתי למנוחה ולנחלה (כביכול) ואני יודעת מי אני, יש לי בעיה עם עצם לקיחת התרופה. תמיד "החזקתי" מעצמי כבחורה מוצלחת, קרייריסטית, כזו שמשמשת דוגמא...והנה לאן הגעתי. האם אני יוצאת דופן מבחינת הסטטיסטיקה? כלומר, מה פרופיל האנשים שמשתמשים בתרופה, או האם הפרעת חרדה היא בעיה הנמצאת כמעט בכל אחד מאיתנו? אשמח לשמוע קצת אינפורמציה שתרגיע אותי... בברכה, טל

שלום טל, חרדה היא תגובה למצב הנפס כמאיים. אנשים שונים תופסים מצבים שונים כמאיימים ולכל אדם סף חרדה משלו לגבי המצבים אותם הוא תופס כמאיימים. מפנייתך לא ברור לי האם בסופו של דבר, נהגת בהתאם להמלצתו של הפסיכיאטר ופנית לטיפול פסיכולוגי. אם לא אני בהחלט מציע לך לעשות כן. השילוב בין שיחות וטיפול תרופתי נמצא במחקרים כיעיל הרבה יותר מכל אחד מסוגי הטיפול בנפרד. הואיל והפרעת החרדה שלך היא כוללנית וכפי שאת כותבת, מחלחלת לכל תחומי חייך, נראה לי שעדיף לטפל בה בגישה הפסיכודינמית המתייחסת למכלול האישיות ורואה בחרדה סימפטום בלבד. העובדה שאת מצליחה בחייך, במיוחד בתחום המקצועי, אינה עומדת בסתירה לרמת החרדה הגבוהה שאת מתארת: חלק גדול מהסובלים מהפרעת חרדה הם אנשים המרגישים צורך עז להיות בשליטה כל הזמן ושואפים לשלמות ומאחר שבמציאות קיים מרכיב דומיננטי של אי-ודאות הם נכנסים לחרדה. הסרוקסט הוא בהחלט תרופה יעילה גם נגד חרדה, אך אם אינך הולכת לשיחות, אני מציע לך כאמור לעשות כן ואולי בהמשך, בתיאום עם הפסיכיאטר, לנסות להפחית את המינון ובמשך הזמן אף להפסיק את התרופה לחלוטין, בתקווה שהטיפול הפסיכולוגי יחזיר לך את תחושת השליטה ויאפשר לך להתמודד עם החרדה בכוחות עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין