רוצה לאהוב

שלום רב, אני בחורה באמצע שנות העשרים, עד היום כל קשריי הקודמים עם בחורים לא היו בריאים, ואני בספק אם האקסים שלי באמת אהבו אותי. איני מתכוונת שעשו לי רע פשוט או שהיו ביחסים עם האקסית או שמעולם לא אמרו שהם אוהבים אותי או שהסתכלו על אחרות כשהיו איתי... חשוב לי לציין שאני בחורה חכמה,נראית טוב ומחזרים יש לי בשפע. אבל משום מה עד היום כל קשר שהיה לי עם גבר,ככל שראיתי ש"ירד" לו ממני רציתי אותו יותר וזה היה לאחר שהוא התלהב ממני יתר על המידה - מה שגרם לי אולי לדחות אותו ואז התחיל ל"רדת" לו ממני.. בכל מקרה,יש לי כרגע חבר (אני לו נופלת על כל מי שמתחיל איתי) שממש עשה לי את זה כשהכרנו, התלהב ממני ועדיין מתלהב ואוהב אותי מכל הלב, ואני לפעמים מסתייגת ורוצה לברוח מהקשר. הוא קונה לי מתנות כמו שלא קיבלתי קודם,הוא משקיע כמו שלא ראיתי קודם, ואני חוששת מהטוב, אני כל הזמן בפלונטרים וחוששת שזה לא מגיע לי או שהוא רוצה רק דבר אחד...(אבל יודעת שזה לא נכון). בכל מקרה כל הדברים היפים מצידו גורמים לי להעריך אותו, אני מפחדת שלא אוהב אותו כפי שמגיע לו. הרגשות העצומים שחשתי כלפיו בהתחלה ירדו עם הזמן בעקבות "השריטה" שיש לי ודבר נוסף -אני כל הזמן מחפשת אצלו מגרעות או מתקנת אותו לא בצורה יפה וחוששת שאזיק לביטחונו, ( אני לא אוהבת גבר ללא ביטחון). בעקבות כוויותיי מהעבר אני הבטחתי לעצמי שלא אתאהב יותר מה שעכשיו נראה כמתגשם. אני יודעת עמוק בפנים שהוא הבחור שמתאים לי להמשך החיים ואני מפחדת לסיים את הקשר בגלל חוסר הערכה העצמית שלי, הייתי רוצה לקבל ממך חוות דעת מה עליי לעשות. תודה!

שלום אלמונית, קשר משמעותי עם בן-זוג מעורר מחדש את כל הבעיות שלנו עם עצמנו. במובן מסוים זה כמו להסתכל במראה, מבחינה פסיכולוגית, ולהתמודד עם בעיות הקשורות לדימוי עצמי נמוך, בעיות שמקורן לרוב ביחסינו המוקדמים עם הורינו. את מתארת בעיה קלאסית, שבה כאשר בחורים מעוניינים בך, את דוחה אותם, כלומר, את דוחה את מי שמקבל אותך, או במילים אחרות, את דוחה את עצמך. מסיבה זו כל הקשרים דומים זה לזה ובגלל הקושי שלך לקבל את עצמך (על אף שבמודע את ערה ליתרונותייך) את חוזרת באופן כפייתי על אותו דפוס קשרים וגם כעת את מחפשת דרכי מילוט מהבחור שיחסו אלייך חיובי עד עתה. הבעיה, כפי שכתבת בסוף הפנייה, היא בהערכה העצמית שלך אשר כדי לשקמה אינני מכיר דרך אחרת פרט לפנייה לטיפול פסיכולוגי מעמיק ומקיף בגישה פסיכודינאמית חקרנית (רוב המטפלים בארץ עובדים לפי גישה זו). להן קישורים לשני מאמרים שלי המתארים את הבעיה. אני מקווה שהם ישפכו מעט אור על מה שקורה לך, אך הם אינם מהווים תחליף לפנייה לטיפול פסיכולוגי: http://doctors.co.il/magazine/article-view/449/ http://doctors.co.il/magazine/article-view/431/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אני מרגישה כאילו אני כתבתי את מה שכתבה האלמונית... אותו הדבר. יש עוד כמוך...מסתבר