בעיה

ד"ר גידי שלום- תשמע יש לי בעיה- אתה אומר שאני שואלת כאן שוב ושוב ושוב את אותה השאלה, וזה גורם אולי למטפל להתרחק ממני, במקום להתקרב- אבל יש כאן ממש בעיה- זה הדבר שהכי מציק לי עכשיו. אז מה אתה מציע, לבוא לפגישה הבאה ולא לדבר אל זה (נכון, דיברתי על זה כבר המון פעמים).? אז בגלל שכבר דיברתי המון פעמים- להפסיק לדבר למרות שזה הכי מציק לי בעולם????? פשוט כל היום לבכות בגלל זה בבית, לבוא לפגישה ולדבר על משהו אחר לגמריי??? זה לא דפוס התנהגות- זה הדבר הכי עצוב לי עכשיו- שאפילו לא נותן לי לחשוב על בעיות אחרות בשבילן הגעתי מלכלתחילה לטיפול. אז להפסיק וזהו-- כי אם זה גורם למטפל להתרחק- אני עכשיו סותמת את הפה לתמיד

בתור אחת שקוראת פה אני חושבת שבלי שום קשר למה שדר גידי הציע לך את חייבת להרפות מזה, זה רק מזיק לך האובססיביות הזו . יש דברים שחייבים לקבל. ואת חוסר ההדדיות שלך ושל המטפלת שזה משהו ברור כי את תלותית בה יותר מן הסתם, את חייבת לקבל . נראה שאת זקוקה נורא לשמוע את המילה האוהבת מבחוץ, אולי כדאי שקודם תלמדי לאהוב את עצמך. כי כל עוד את לא תאבי את עצמך גם אם אנשים מאד יאהבו אותך את לא תתחברי לזה ... ולגבי המטפלת שלך אני מתחילה לחשוב שכדאי לך להחליף פסיכולוגית מאחר וזה לא יתכן שתתחנני ממנה לאהבה והיא תבחר בתגובה פסיבית. גם אם זה להעמיד אותך במקום אז כדאי שהיא תדע לעשות זאת . אני חושבת שזה שזה נסחב הרבה זמן ללא מענה ממנה (ותקני אותי אם אני טועה) ואני לא מדברת על מענה של אני אוהבת אותך גם אלא על תגובה שתדחוף אותך למקום קצת שונה. אם את חושבת שאין בך היכולת לסגור את זה איתה ואם את חושבת שאת בטיפול ומלבד לנושא הזה היא לא סיפקה לך עזרה אחרת מקצועית ולא נתנה לך כלים להתמודד עם מצבים בחיים ולא עזרה לך לחזק את עצמך אולי היא לא הכתובת המשפיעה ... אני לא בטוחה שמה שאני אומרת נכון מאחר ואני לא מכירה אותך ואת הסיפור שלך לעומק אבל אני חושבת שהגיע הזמן לקחת החלטות כלשהם ולהפסיק כבר להתבחשש בכאב כי הוא רק מזיק לך.... קארין

משהו בחיים אם מעמידים פנים? אבל כל העיצות מחוץ לטיפול על מה לעשות בטיפול נראות לי שגויות מיסודן, אז גם אם את מבקשת עיצה, אני מייעצת לך :) לא לקחת אותן. החוקים בטיפול הם אחרים, אין מה לייעץ איך להתנהג כדי להשיג תגובה X או Y. הרי אם היית רוצה משהו דומה לחיים לא היית הולכת לטיפול כזה "פסיכודינמי". אבל אני ממליצה לך בכל זאת דבר אחד... סיפור קטן על חסה: טיש נתן (בודהיסט בן זמננו) נתן הרצאה בסדנה ובה הוא נתן דוגמה לגידול חסה. "כאשר אנו מגדלים חסה אנו שמים לב לתת לה מספיק מים, שמש, אדמה מתאימה, ואם החסה לא גדלה היטב אנחנו לא מאשימים את החסה אלא מחפשים את הסיבות והגורמים שגרמו לה לא לצמוח כראוי. אבל ביחסים עם בני משפחתנו וחברינו אנחנו נוטים להאשים במקום לחפש את הסיבות והגורמים". כך אמר. אבל זה לא סוף הסיפור - אחרי ההרצאה הוא הלך לטייל ושמע אם ובת משוחחות. הבת אמרה לאמה: "אמא, נכון שאני החסה שלך?" והאם אמרה: "כן, אבל גם אני החסה שלך!" בקיצור - למרות שהאם היא זאת שמגדלת את הבת, ואחראית גם לבת יש השפעה על האם. גם הבת מגדלת את האם. האחריות על גורלם של יחסים נמצאת על שני הצדדים. מה שאני רוצה לומר זה: הלכת לטיפול כי את זקוקה לדברים מסויימים, ומחפשת פתרון לבעייות ומצוקות. אל תשכחי את זה.אז ואולי מדי פעם כדאי לך לקחת נשימה, לראות רגע מעבר לכל הרגשות, ולנסות כן להעזר בפסיכולוגית שלך דווקא בעניין של המצוקות שמראש הגעת איתן לטיפול.

שלום בוכה, ברור שבטיפול כדאי לדבר על מה שמציק לך ואם מציק לך שהמטפל לא מחזיר לך אהבה, זה נושא מצוין לדבר עליו בטיפול. אני תהיתי האם אין כאן דפוס כללי יותר החוזר על עצמו ביחסייך הבין-אישיים? האם אין כאן בפורום תהליך מקביל בין פניותייך החוזרות אליי ובין פניותייך החוזרות אל המטפל שלך? ואם זו הדרך שלך לחפש/לקבל/למצוא אהבה, הרי זו דרך מרחיקה ולא מקרבת. אם את נוהגת כך רק בטיפול, אין שום בעיה, להפך, את ממחישה למטפל את קשייך, אך אם זה מופיע מחוץ לטיפול, אני מציע לך לקרוא שוב את תגובתה של קארין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

נראה לי שאת באמת לא בשליטה. כלומר, זה לא שאם את תביני שזה לא טוב בשבילך, את תוכלי להפסיק לחשוב על זה. זה נקרא מחשבות אובססיביות, ואם את מאוד מאוד סובלת, כמו שזה נראה כאן בפורום, קיים לזה גם טיפול תרופתי, שלא כדאי לפסול על הסף. היתרון יהיה שאז תהיה לך יותר שליטה, אם תירצי לשנות מעט מגישתך, תוכלי לעשות זאת. כרגע נראה שאת לא יכולה, בנוסף לזה שאת גם לא רוצה.

היא יכולה לשלוט בזה אבל זה הכל עניין של הרבה רצון והבנה שזה מאד לא בריא המקום בו היא נמצאת . היא נכנסה למעגל מסחרר והיא צריכה פשוט לקום לקחת את עצמה בידיים ולהגיע להבנה חדשה שהיא חייבת לצאת מזה אם היא רוצה להיות במקום הבריא ממנו כן ניתן לשלוט . קארין