מתי יודעם שלא צריך יותר....
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום ובוקר טוב התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני כמה חודשים לא ידעתי אז מהן הסיבות האמיתיות תחושת מלכוליה מסוימת..חוסר מימוש....(לא עבדתי) וחוסר יכולת להניע שום תהליך חיובי בחיי.... היום אחרי כמעט ארבעה חודשים.....אני עובדת...... וזה ממלא וממריץ ואני במעין שכרון חושים.... מאז שחזרתי למעגל העבודה....מרגישה שאני מדברת בטיפול כמו עם חברים מדווחת מספרת מה ואיך אני עושה אבל אין לזה השפעה או נגיעה אמיתית ..... בניגוד למצב הקודם... האם זוהי תקופה ?? האם למעשה תמה תקופת הטיפול ותפקיד המטפל שמאוד "לחץ"
כאשר לא עובדים אז באמת מרגישים רע. ראשית העניין הכלכלי מאד מעיק והוא תמיד יושב ברקע אלא אם כן זכית פעם בפרס הגדול בלוטו ואין לך דאגות כלכליות יותר. שנית עבודה נותנת תחושה טובה, נותנת לך חברת אנשים, נותנת לך עניין, נותנת לך להרגיש שאת שווה. שלישית, רק שמחפשים עבודה ולא מוצאים יודעים אחר כך להעריך מה זה עבודה שנהנים בה. בדיוק כמו סיפור העז המפורסם אז אם הרגשת רע שלא עבדת ופתאום שאת עובדת את מרגישה טוב, יתכן מאד שהתחושה הרעה נבעה מזה. יותר מכך, בזמן שהרגשת רע יתכן שעלו בך מחשבות שתמיד הרגשת רע. שנמצאים בתקופה לא טובה, היא צובעת גם את העבר בצבעים שחורים. לדעתי, אם את מרגישה טוב, אז נפלא. ניגשת לטיפול כי הרגשת רע ועכשיו את מרגישה טוב ולא כל כך בא לך להמשיך אז למה להמשיך ?
שלום חגית, אני מתאר לעצמי שהיו סיבות נפשיות לכך שלא עבדת ושהגעת למטפל בגללן ובגלל סיבות נוספות. אין לי ספק שהעבודה מהווה חלק חשוב מאוד מהשיפור שחל במצבך, אך היא אינה תחליף לטיפול. להפך. ייתכן שכשלא עבדת לא הרגשת פנויה מספיק להעלות תכנים מסוימים בטיפול, כעת את עדיין "חוגגת" את תחושת הבריאות שהעבודה ממלאת אותך ומשתפת בכך את המטפל, ובהמשך הטיפול תוכלי לגעת בבעיות מהותיות יותר. זכרי שחוסר העבודה היה רק סימפטום של משהו עמוק יותר ובו עדיין יש לטפל. אני מציע לך להתייחס אל העזרה שקיבלת עד עתה כאל "קוסמטיקה", טיפול שיטחי אם כי הכרחי, כיבוי שריפות, ולבדוק עם המטפל מה גרם לך להגיע למצב הזה, כיצד למנעו וכיצד למנוע מצבים דומים בעתיד. לסיכום, עצם העובדה שאת עובדת חשובה מאוד, אך אינה מהווה סיבה מספקת להפסקת טיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין