למאיה .........

תשמעי קראתי את מה שכתבת , אני לעיתים כותבת פה בעיקר לעזור לאחרים מניסיוני ומאהבתי למקצוע פסיכולוגיה, אניגם קצת לומדת אותו ... לא משנה, אני הבחורה שכתבה שהפסיכולוגית שלה מחבקת אותה לפעמים בהקשר לאיזה דיון שנערך פה לגבי האם מטפל צריך לחבק את המטופלים שלו. תראי, בהתחלה ממש הרגשתי רגשות אשם שמה שכתבתי פגע בך, אחר כך חשבתי שזה משהו שיותר קשור אלייך ולא תלוי במה שכתבתי. בכל מקרה זה ברור כשמש שגם אם המטפל שלך אוהב אותך הוא לא יחבק אותך . יש אתיקה, וזה שהפסיכולוגית שלי עשתה את זה זה כי שתינו בנות אותו מין ואין פה חשש שאני לרגע אחשוב שהכוונות שלה לא טהורות. הפסיכולוג שלך לא יכול לחבק אותך כי את אישה והוא גבר וזה יכול גם להשתמע כהטרדה מינית , פשוט אסור לו... אני מבינה את החרדות שלך ופחדי הנטישה וחשוב שתדברי איתו על זה הרבה עד שתרגעי . אבל החיבוק הזה שאת מדברת עליו אז אולי אם היית הולכת לפסיכולוגית היא כן הייתה מחבקת אותך ויכול להיות שלא כי יש פסיכולוגים שמחבקים ויש כאלה שמאמינם שזה לא בריא לטיפול . ואני חושבת שזה גם קשור לטיפוס שהם , יש בני אדם חמים יותר וחמים פחות... אז אל תרגישי סבל שהוא לא מחבק תביני אותו מהנקודה שלו. לעיתים רחוקות שיש משהו שהפסיכולוגית שלי עושה אני מנסה להכנס לנעליים שלה ורב הפעמי זה עוזר מקווה שעודדתי אותך המחובקת (;

המטפלת שלי היא פסיכולוגית- אישה!!!! דיברתי איתה על זה המון. היא לא רוצה וזה כואב נ ו ר א . (אני המון זמן אצלה) אני ממש לא יכולה להבין למה? אני לא מבינה, כי היא לא מסבירה לי היא כל הזמן הופכת את השאלה שאני באמת רוצה חיבוק מאמא שלי ולא ממנה. ואני עונה לה שאני רוצה ממנה!! בקיצור כואב מאוד והכי כואב שאני לא מבינה למה לא!!! זה ממש פשוט לתת חיבוק למישהו שמבקש אני לרגע לא אחשוב שהכוונות שלה לא טהורות- אני מרגישה שהיא כמו אמא בשבילי.

אבל זה גם עניין של גישה !!!! אולי דווקא בגלל שאת מבקשת והנושא הזה כ"כ חשוב לך היא מתעקשת שלא לעשות זאת . אולי היא חושבת שהחיבוק שלה זה נקיטת עמדה שמצידך לא תהיה בריאה. זו רק השערה כיוון שאני לא מכירה את הסיפור שלך. וכן זה גם עניין של גישה יש פסיכולוגים שלא מוכנים לחבק מטופל חושבים שזה שבירת גבולות. לפעמים פסיכולוגית נוקטת עמדה מסויימת גם אולי כי היא מזהה בך תלות בה והיא לא רוצה להנציח אותה . אולי אחרי שהתלות תעבור היא תחבק אותך. אני מבינה נורא את הצורך הזה שתחבק אבל אל תחשבי שזה שהיא לא עושה את זה אומר שהיא לא אוהבת אותך. את יודעת הפסיכולוגית שלי אמרה לי פעם שאת הדברים שהיא עושה בשבילי היא עושה מתוך מחשבה על טובתי בלבד ולא בגלל משהו אחר. אני חושבת שגם שלך עושה כך אל תראי בזה דחייה. ואם את רואה בכך דחייה תגידי לה שאת חשה דחוייה ... אני

זו בהחלט סיטואציה מאד אכזרית של משא ומתן ריגשי. התפתחו אצלך רגשות חיבה אמיתיים כלפיה וזה מאד טיבעי שזה יקרה כלפי מישהי שטובה אליך. בניגוד לחיים שאז הכל אפשרי ביחסים בין שני אנשים, בחדר הטיפול לא הכל אפשרי. זה לא רק החיבוק שלא אפשרי, גם הקשר איתה אפשרי רק לזמן הפגישה הטיפולית ולא יותר. אני בטוח שהיית רוצה לדעת עליה המון דברים ולדבר איתה בחופשיות אבל זה לא אפשרי בטיפול. זה אמור להיות סימולציה של מה שקורה בחיים אבל זה לא - זה מאד שונה. זה יכול מאד להכאיב, זה יכול להיות מאד אכזרי ומתסכל. הפסיכולוגים הדינמיים יכנו זאת טרנספרס ויספרו לך כמה את יכולה לצמוח מזה. לי זה נראה אכזרי מידי ואני לא בטוח שהתועלת גוברת על הנזק הריגשי. ראיתי מספיק מקרים בהם מטופלים לא יכלו לעמוד בתסכול הזה ופשוט עזבו את הטיפול. להתגבר על זה, זה כמו להתגבר על אהבה נכזבת והרי יש לנו מספיק אהבות נכזבות בחיים אז בשביל מה אנחנו זקוקים לעוד אחת ?

שלום מאיה, בהתייחס לפנייה שלך, את משליכה את רגשותייך כלפי אמך על הפסיכולוגית שלך ורוצה לקבל יחס שמקבלים בדרך כלל מהאם (חיבוק) מהפסיכולוגית. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין