פ
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
יש לי ילד בכתה ג' בבית ספר רגיל אך בכיתה מיוחדת של 10 ילדים הוא מקבל תמיכה רבה אך מסרב לשתף פעולה הוא ילד עם המון בעיות רגשיות נפשיות התנהגותיות קשה לו לרכוש כישורים חברתיים ואין לו ביטחון עצמי ויש לו אופי מאד חלש רומסים אותו החברה בכתה. אודה לך אם תתיחס לנושא זה
שלום פ', הורים נוטים להיות חרדים הרבה יותר מדיי מחוסר הביטחון של ילדיהם וחרדה זו מגבירה, בתורה, את חוסר הביטחון של הילד משום שהוא אינו מרגיש שיש לו על מי לסמוך. המציאות מראה שהרוב המכריע של הילדים שסבלו מקשיים חברתיים אינם הופכים להיות אמנם "כוכבים חברתיים" או טיפוסים של מנהיגים, אך בהחלט משתלבים בחברה בדרכם שלהם מאוחר יותר. ברור שאין בכך כדי להקל על הסבל המיידי, משום שהילד לא יודע כיצד יתפתח וחוסר האונים שלו מורגש כדבר סופי. אם בנך מוכן ללכת לפסיכולוג ילדים, זה היה הדבר הרצוי, אך אם הוא אינו רוצה (אינני מבין למה הכוונה ב"לא משותף פעולה"), הוא בעצם מעביר לך מסר מאוד חשוב האומר שהוא עצמו אינו רואה את עצמו כבעייתי או לפחות אינו רוצה להיות מתויג ככזה ויש לכבד מסר זה. פרט לכך, טיפול ללא מוטיבציה של המטופל בכל גיל הוא לרוב בלתי-יעיל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
שלום רב דמות אב לילד זה דבר בעל עוצמות גדולות מאוד. לדעתי, אם אתה תבלה עם בינך, שניכם לבד בכיף, אחרי שעות הלימודים או בערב כמו שני גברים, ( בבית קפה על גלידה...ללכת לסרט...) אתה יכול לחזק את ביטחונו העצמי של הילד יותר מכל איש מקצוע... בהצלחה