בעיה

בשנים האחרונות אני נתקלת לא אחת בבעיה מול הוריי ואחיי כאשר שעות השינה שלי אחרות משלהם. הם ארבעה בגילאי בית הספר אשר קמים כל יום בשעה 7, ואילו אני צריכה לקום רק בשעה 9 ללכת לעבודה. מאחר שאני חוזרת הביתה בערך בשעה 7-8 בערב, אני מתייחסת ל6-7 שעות הבאות כאל הזמן היחיד שיש לי לעצמי במשך היום והולכת לישון יחסית מאוחר. בבוקר כשהילדים מתעוררים הם וההורים מתחילים לצעוק אחד לשני בכל רחבי הבית, שרים שירים וכו' מה שמפריע לי מאד. כשביקשתי להתחשב אמרה לי אמא שלי "כבר 7 וחצי בבוקר, צריך לקום. תפסיקי לישון מאוחר כל כך אז לא תהיה לך בעיה לקום בשעה כזו." הדבר גורם לי תסכול רב, כי כבר זמן רב זה שוכך ומתחיל מחדש. אני לא יודעת.. לי נראה כי בכל שעה ביום בו אדם נח ולא משנה אם זה בוקר, צהריים או ערב צריך להתחשב. מקרה שכזה לא רק שלא "מלמד" אותי ללכת לישון בשעה מוקדמת יותר, אלא רק גורם לי עייפות ביום למחרת ולכעס דיכאון ותסכול מבעיה לא פתורה שכזו. מה עושים?

שלום חני, את לא כותבת בת כמה את. ייתכן שהגיע הזמן לעזוב את בית הורייך, לשאת באחריות לכך וליהנות מהחופש שבכך. מעבר לכך, הבעיה אינה נראית לי בעיה פסיכולוגית אלא מעשית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין