כלה חדשה

שלום רב, בני הבכור בן 28 כמעט הוא התחתן לפני שבועיים. במשך שבע שנים הוא גר עם חברתו. שעכשיו אשתו אצלנו בבית. מכיון שיש לנו רק ארבעה חדרים הדבר קצת העיק כי יש לי עוד בן בן 26 שלומד בירושלם וכשהוא היה בא מהצבא ומהלימודים הוא נאלץ לישון בחדר עם אחיו וחברתו. כמובן שהוא לא ראה את זה בעין יפה ועם דיברנו על זה. הכלה שמעה את ומאד נעלבה. הצעתי להם מזמן ללכת לשכור דירה אבל הם רצו לסיים לימודים (היא עדין לא סיימה) והבן של טען שאין שאפרותו לשכו דירה. מאז במשך שנתיים היא לא מדברת איתי וחשבתי שאחרי החתונה זה ישתנה אבל זה כנראה לא הולך להשתנות היא עקשנית ולא מוכנה אפילו לבוא לשיחה. נאמר לי על ידי בני שגם במשפחתה אם קורים סכסוכים לא מדברים אחד עם השני והיא אפילו לא דיברה עם האחד האחים שנה. ברצוני לשאול אותך, פסיכולוג יקר האם לאחר כל השנים שאתה מגדל ילדים ומצפה לראות אותם נישאים ומביאים נכדים כדי שההורים יהיו מאושרים זה היחס המגיע לנו? כל השיחות שלי עם הבן לא עזרו. עלי לציין שאני בגיל המעבר לא ישנה בלילה ישנה ביום שום הורמונים לא היטיבו עימי ותרופות נגד דיכאון מהדור הישן גורמות לי להרדם במהלך היום והם גם לא מספיק חזקות. הוא כנראה לא מבין את זה אני כבר למדתי להתמודד עם הבעיה אבל הבן טוען שהוא לא פסיכולוג ויש לו בעיות שלו. אני רואה מסביבי את חברותי שיש להם נכדים עושים ארוחות שבת וגם הוא נוסע להורי אשתו במעלות כל יום שישי ושם פורים ואצלי כיפורים. הוא קיבל ממני מתנה יפה לחתונה והיה בן מאד מפונק כי היה הבכור אמנם הוא אומר לי לעשות את החיים שלי אבל אין לי מספיק כוח ליישם את מה שאי באמת רוצה. לצערי עזבתי עבודות טובות כשהילדים היו קטנים (יש לי עוד בת בכתב יב) ושנה לאחר מזה התחילה האבטלה והיה קשה למצוא עבדה. היום אני כבר מיואשת. אבל זה לא אומר שצריכים להתנהג אלי ככה. ביני לביני אני מהרהרת וגם כל החברות שלי אומרות שהיה מגיע לו משהו יותר טוב מבחניה כלכלית והן מבחינה ויזואלית אבל כמו שאומרים "האהבה היא עיוורת" והוא בשלו. כמה שניסינו לדבר על ליבו שיעזוב אותה לא עזר ועכשיו היא מתנהגת כך. מה עושים? אודה על תשובתך המהירה בברכה רזי

שלום רזי, זוג צעיר החי אצל הוריו בכל תנאי, ועוד יותר בתנאי צפיפות דיור, הוא מתכון בטוח ליחסים גרועים עם ההורים והוא אף מסכן מאוד את חיי הנישואין. רזי, עם הדיכאון שלך ובלעדיו, עם בן נוסף או בת נוספת או בלי - זה פשוט בלתי-אפשרי. נקודה. אין באפשרותי להיכנס לפתרונות המעשיים אם הם יכולים לשכור דירה או לא, הם חייבים לעזוב. מניסיוני, כאשר תולים דברים בסיבות כלכליות, מתגלות תמיד בעיות במוטיבציה ובסדר העדיפויות. כבר היו לי מטופלים שלפתע לא יכלו לשלם על הטיפול כי הם התחילו להוציא כספים על נערות ליווי. אני לא נכנס לשאלה מה יותר חשוב, אך ברור שהיה להם כסף והם העדיפו נערות ליווי, דבר לגיטימי כשלעצמו, אך זה לא אומר שאין להם כסף. רזי, את רואה שהניסיונות לרצות אותם, לשדל את כלתך לדבר איתך וכו' - כל אלה אינם עוזרים. הדבר גם מפריע לשאר בני המשפחה. לדעתי, כדאי מאוד שתדברי עם בעלך ויתר ילדייך ותציבו בפני הזוג הצעיר דרישה לעזוב כי הדירה קטנה מדיי. אני יודע שאת מפחדת שהם יפסיקו לאהוב אותך, אך הם לא מי יודע מה מכבדים אותך גם עכשיו והמצב רק יכול להשתפר אם תהיי אסרטיבית בעניין הזה, בתמיכת יתר בני המשפחה, כדי שלא תהיי ה"רעה". אם הם עד כדי כך תלותיים, ילדותיים ומפונקים שהם לא יכולים לגור בדירה שכורה, הם כנראה לא היו בשלים לנישואין מלכתחילה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

הייתי מאוד מרוצה מהתשובה שלך!!!! הבעיה היא רק היכולת לישם את הדברים. אחד שנכנס לפעמים.

לד"ר רובינשטין שלום אודה על תשובתך המהירה. שכחתי לציין שאחרי החתונה הם עברו לדירה שכורה שעמדה חודש ריקה כי עדין לא יכלו להתחיל לשלם. אפילו שהם בדירה משלהם הכלה לא מתקשרת ולא באה לבקר. אתמול היה לי ויכוח בנושא עם הבן שלי הוא אמר לי לעשות את החיים שלי כי ככה זה ימשך. האם כדאי להמשיך לשתוק כי אני רואה כשאני מדברת אני מתרגזת וזה לא מוסיף למצבי הבריאותי.אגב, אפילו הבן השני ניסה לדבר עם אחיו וגם אחי דיבר איתו ולא עזר. היא עקשנית. האם זה חולף במהלך השנים או שגם לה יש בעיה שהיא זקוקה לטיפול? אודה על תשובתך המהירה?