לד"ר בבקשה זה דחוף
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
איך מגבירים את המצפון כלפי אמא שאוהבים ונותנים בה כמובן אמון והכל אבל המצפון שלי לדאוג לה נשחק ואני מוצאת את עצמי פוגעת בה ולא חושבת אחר כך על הבכי שלה שהיא מסתירה ורגילה להסתיר . איך אני יכולה להגביר לעצמי את המצפון שלי לדאוג לה ולפעול למענה לעזור לה ולהיות חשובה לי ? האם יש תרגילים שאפשר לעשות . הייתי גם מעוניינת בשיטה שמאמנת אותי לבכות ברחמים עליה עם קבלת החלטות ורוח עשייה לעזור לה ולהיכנס לרגשותיה שכרגע אני ממש רחוקה ובלי כוונה מתעלמת מהם . תעזרו לי אני מתחננת אל תתעלמו ממני בטענה שזה לא קשור לפורום וכל אלה פשוט נסו לענות לי או להפנות אותי למקרות מידע שיש בהם תשובות לשאלות שלי. זה דחוף לי אני צריכה לקרא משהו שיפתח את המצפון שלי להיות רגישה יותר ולהבין שכשאני פוגעת באמא אני רעה ולהרגיש את כאבה ולהרגיש עם זה רע מאוד ולהעניש את עצמי. איך מאמנים את המצפון שיהיה לי מצפון כזה ? איזה שיטות או רעיונות כלשהן יש לפתח מצפון כזה .?
שלום מעיין, אני לא בטוח שתשובתי תשביע את רצונך. יחסייך עם אמך נשמעים סבוכים מאוד והמלצתי החמה היא שתפני לטיפול פסיכולוגי בגישה הפסיכודינאמית. מדאיגות אותי יותר ההשלכות של קשר סבוך כזה על חייך בהווה ובעתיד מאשר רווחתה של אמך שבוודאי יודעת לדאוג לעצמה. את נוהגת כלפי אמך כפי שאת מרגישה ואת הרגשות הללו יש ללבן ולהבהיר בטיפול. אני יכול להציע לך רק לנסות לראות דברים מנקודת מבטה, לשים את עצמך בנעליה כדי להימנע מפגיעה בה, אך השאלה אם אז לא תבטלי לחלוטין את עצמך מפניה. פני לטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
מנהל פורום פסיכותרפיה
