תהיות בנוגע לעצמי

שלום, אני בן 24 ונמצא בתקופה מאוד קשה בחיי. אני מרגיש שאני לא "ממצא" את החיים שלי. אני לומד באוניברסיטה ומאוד מסופק מהלימודים ומן ההיבט החברתי וכן מעבודתי, אולם בתחום הזוגיות המצב בכי רע. מזה כחצי שנה לא קיימתי אינטראקציה מינית או אינטימית. אנשים מסביבי מתחתנים ונמצאים בזוגיות ארוכת טווח מה שמעצים את תחושת בדידותי. הבעיה העיקרית שלי טמונה בכך שאני לא גיבשתי את זהותי המינית. מאז התיכון החלו לכרסם בליבי מחשבות על בנים שביטוים היה בעיר באופן עקיף, כמו סרטים וכן בקבוצות חברתיות של גייז, אחר כך הדיעו גם ההתנסויות המיניות. אחרי התנסויות שכאלו, אני נותר בתחושה לא נעימה ובתחושות אשמה. הייתי בטיפול פסיכולוגי פעמיים, למספר של כ- 12 פגישות כל אחד, והטיפול עסק בקבלה העצמית שלי ובתחושות האשמה והעצמית והחשש מאי קבלת הסביבה ובעיקר המשפחה. את שני הטיפולים הפסקתי בעיצומם מאחר וחשתי כי הם לא מובילים לשינוי מהותי בהתנהגותי או בתפיסותי ובעיקר בשל העובדה שהרגשתי שאני עדיין לא מקבל את עצמי. אני נמצא בימים אלו בתקופה מאוד מתוחה בחיי. אני מרגיש שמובילות אותי מחשבות מוטעות בנוגע לעצמי, לעתידי, אני רואה באופן שלילי דברים שאני חווה ואני מאד ממורמר. אני שוקל לגשת לטיפול פסיכולוגי ואני תוהה אם יש טעם, מכיוון שאולי באופן לא מודע אין לי מוטיבציה לטיפול ואני לא באמת מוכן לשינוי. כמו כן, אני מתלבט באשר לבחירת המטפל. חשבתי לפנות דרך קופ"ח, אולם אני חושש מכך שהשיחות מתועדות. אשמח אם תוכל להאיר את דרכי ולהציע לי מה עלי לעשות. תודה.

שלום ליאור, לדעתי, אתה בהחלט יכול להיעזר בטיפול. אינני יודע האם לטיפולים הקודמים לא נתת הזדמנות מספקת (ואולי היית ביקורתי כלפי המטפלים כפי שאתה ביקורתי כלפי עצמך) או שנפלת על מטפלים שלא התאימו לך באופן אישי, אם כי בהחלט עושה רושם שהכיוון הטיפולי שתיארת היה נכון. שים לב כי בהערכתך את האושר והסבל בחייך, בעיקר בתחום הזוגיות, אתה משווה את עצמך לזולת, מה שמעיד על קונפורמיות מסוימת שבוודאי מקשה עליך לקבל את עצמך כהומוסקסואל. אתה חושש שמא אינך מוכן לשינוי. יכול להיות שלא, וזה בהחלט לא סוף העולם ולא אומר שאינך צריך לפנות לטיפול. חלק גדול מהטיפול, לפחות לפי תפיסתי, אמור להתמקד בפיתוח יכולת להפריד בין דברים שאנחנו יכולים לשנות ובין דברים שאיננו יכולים לשנות ועלינו להשלים עימם. יכול להיות שהבחנה זו לא נערכה בטיפולים שעברת. במקרה השני, ההשלמה, הקבלה והיכולת להרפות מעצמך (ומשאיפותיך הגבוהות) עושות במקרים רבים את השינוי, ובעיקר בתחום הזוגיות, loves come unexpected, זהו תחום שככל שמתאמצים בו, הסיכויים להגשמת מטרות מתרחקים (בניגוד לתחומים אחרים בחייך כמו עבודה או לימודים, שם קיים יחס ישר בין השקעה והישגים). הטיפול במסגרת קופ"ח בעייתי מבחינה זו שהוא קצר טווח בעוד שלפי תיאוריך הייתי ממליץ על טיפול בגישה פסיכודינאמית שהוא ארוך טווח. אינני יודע היכן אתה לומד, אך באוניברסיטת ת"א, למשל, קיים שירות פסיכולוגי מקצועי ביותר לסטודנט, עם גישה ליבראלית מאוד. זה בהחלט עניין שמשקיע גיוס משאבים כלכליים ואחרים, לרבים מן המטפלים בשוק הפרטי יש כמה מטופלים סטודנטים שמהם הם לוקחים מחיר מופחת (אם כי לא נמוך כמו זה של קופת חולים) ובהחלט הייתי מתעניין בכיוון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין