מאניה דפרסיה

שלום, אני בחורה בת 28 נשואה כשנתיים ללא ילדים. לפני כחצי שנה התפרצה אצל בעלי מחלה בשם מאניה דפרסיה. במהלך התפרצות זו עיקר הפרנויה שלו הופנתה כלפי. לאחר אשפוז קצר הוא שוחרר ומאז חיינו הפכו לגיהנום.יש לציין כי אבחון המחלה היה ידוע לו עוד לפני נישואנו, אולם הוא סיפר לי על כך רק לאחר הנישואים. עד להתפרצות זו היו לנו חיי נישואים מאוד מאושרים, ותסמיני המחלה לא השפיעו כלל על חיינו. לאחר אשפוזו הוא ניתק קשר עם כל מי שהיה עד למעשיו בתקופת "השפל" שלו ובכללם איתי. הוא החליט כי הוא מעוניין להתגרש, ואינו מספק כל הסבר להחלטתו זו. בעלי מטופל כעת בכדורים אומנם אינו מוכן ללכת לשיחות אצל פסיכולוג. אני מעוניינת בהמשך הנישואים הללו וחוששת כי סיבותיו לגירושים נובעים מבושה, בריחה ו/או פרנויות שנשארו לו לגבי כתוצאה מההתקף. כיצד עלי לנהוג?

שלום אלמונית, מדברייך משתמע שאילו היית יודעת על מחלתו של בעלך מראש, סביר להניח שלא היית נישאת לו, ואילו כעת, כשאת יודעת על מחלתו והוא מעוניין להתגרש, את מעוניינת בהמשך הנישואין. אם בעלך אינו משתף פעולה בשיחה גלויה איתך לפחות, קשה מאוד לדעת אם השערתך נכונה, דהינו, אם עדותך למעשיו המבישים בזמן המאניה מהווה את הסיבה לרצונו בגירושין או שמא יש דברים אחרים ו/או נוספים המפריעים לו בנישואין (גם אדם חולה יכול לרצות להתגרש ללא קשר למחלתו). בוודאי כבר הבהרת לבעלך שאת מקבלת אותו בכל תנאי ושמעשיו לא השפיעו על יחסך אליו ואם לא עשית זאת, אני מציע לך לעשות כן. ואולם, כדי להישאר בנישואין, או לפחות בנישואין מאושרים, נדרש רצון של שני הצדדים. ייתכן שכדאי לך לפנות ליועץ לחיי נישואין כצעד אחרון להציל את נישואייך והוא יעזור לשקם את הנישואין או לאפשר לך לקבל בהשלמה את הגירושין במידה ולא ניתן למנוע אותם. יועצי נישואין מוסמכים תוכלי למצוא אם תפני לאגודה הישראלית לטיפול משפחתי בת"א. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין