משהו לא מסתדר...

שלום, לפני כחצי שנה ילדתי, מאז אני בבית עם התינוק החמוד שלי, אבל אני מרגישה שזה לא מספק אותי. סיימתי לימודי תואר ראשון בקרימינולוגיה ואין בזה עבודה (זה לא ממש מקצוע) ואני חושבת לעשות בשנה הבאה הסבה לעו"ס. בינתיים אינני מוצאת עבודה בתחום ועבודה אחרת (מזכירות וכד') אני לא רוצה לעשות, מבחינתי היו אלו עבודות סטודנטיליות ואם אחזור אליהן ארגיש שלא התקדמתי בחיים שלי. לעיתים אני מנסה לחשוב לעצמי את היתרונות העצומים לילד שלי בכך שאני איתו בבית, אך אני לא נהנית מזה, מרגישה לא יעילה כל כך וכך כל היתרונות יורדים, שכן אמא לא מרוצה לא ממש עוזרת (אם כי אינני מוציאה זאת באופן ישיר על ילדיי, אך מן הסתם יש תחושה מסויימת). אני מרגישה עצובה, אני גם עצבנית (וכמובן שבעלי סופג את זה) ויש לי תחושה שמשהו פשוט לא מסתדר (הייתי במספר ראיונות אך לא יצא מזה כלום כי אין לי נסיון-אלו התשובות שקיבלתי). תמיד החזקתי מעצמי בן אדם ברמה מסויימת ופתאם ההרגשה שמשהו לא הולך (נכון שזה המצב בשוק וכו', אבל...) אני משערת שכמעט כל מה שתציע לעשות/לחשוב עשיתי, אך אולי בכל זאת יש לך הצעות? אשמח לתשובתך, תודה.

שלום א', מתיאורייך עולה שהכנסת את עצמך למילכוד ובסיפא של פנייתך את מנסה להכניס גם אותי אליו. לדעתי, כל עבודה עדיפה על אבטלה (מבחינה נפשית, לא מוסרית). הסבה לעבודה סוציאלית אכן תהפוך את לימודי הקרימינולוגיה שלך ליישומיים בשוק העבודה. הדרך להתמודד עם חוסר ניסיון היא לצבור ניסיון וצבירת ניסיון מחייבת פשרה. אינני רואה סיבה שבשלב זה לא תעסקי במה שנראה בעינייך עבודות סטודנטיאליות, מה גם שעם לימודי ההסבה תחזרי להיות סטודנטית ותזדקקי לעבודות מסוג זה בלאו הכי. את צודקת בכך שהתסכול שלך עלול לבוא לידי ביטוי בקשרך עם בנך ולכן הצעתי לך היא לערוך את הפשרות המתחייבות מהמציאות ולהסתגל אליה ע"י גמישות גדולה יותר בתחום התעסוקה. הדבר לא אמור להיות קשה במיוחד לאור העובדה שבקרוב תימצאי בתהליך של הסבה מקצועית, מה שהופך את הפתרונות החלקיים שתמצאי עד אז לזמניים. את יכולה לנסות גם עבודה לא מקצועית בתחום קרוב למקצוע שלמדת או תלמדי (כגון פקידה במשרד עו"ד העוסק בפלילים, למשל, כך שהתכנים יהיו קרובים לקרימינולוגיה שלמדת או סוג של עזרה לזולת שקרוב לעבודה סוציאלית שאת מתעתדת ללמוד). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין