כימיה בין מטפל ומטופל

יש לי עניין אישי בשאלה מהו הקריטריון בעזרתו ניתן לקבוע האם יש כימיה בין מטופל למטפל. אני מבינה שאין תשובות מוחלטות אבל אני נמצאת כבר כמעט חצי שנה בטיפול אצל מישהו שאני מעריכה כמאד מקצועי. יש בינינו חיבה, ורצון למצוא את הדרך לגרום לטיפול "לעבוד" - אבל משום מה נראה כאילו זה לא קורה. אני קרועה בין הנטייה שלי לפרש את המתרחש באופן הרגיל - כשם שאני מפרשת מפגשים שיש לי עם אנשים אחרים בעולם. עם חלקם יש יותר הבנה, עם חלקם פחות, לעומת לפרש את זה כחלק מהטיפול. יש איזה קריטריון לבחינה שנעלם מעיני? פעמים רבות אני נכנסת לפגישות שמחה ויוצאת במצב מעורער למדי. אני תוהה...

שלום לילה, העובדה שמחלק מהשיחות את יוצאת "מעורערת" מעידה שהטיפול עובד. טיפול פסיכולוגי אינו אמור לפעול כגלולת הרגעה. בחלק גדול מהשיחות העימות של המטופל עם קשייו גורם למצב רוח ירוד מייד לאחר השיחה (באנלוגיה, כמו שיש טיפולים רפואיים כואבים אך מועילים). את, ורק את, יכולה לדעת אם יש כימיה בינך לבין המטפל. אין קריטריון ברור אלא תחושת בטן, ואולי אחת הבעיות היא שאינך סומכת מספיק על תחושות הבטן שלך (באופן כללי או רק במקרה זה). את צריכה לשאול את עצמך: האם את מרגישה מובנת ע"י המטפל שלך? האם את שבעת רצון מהקשר ביניכם? האם נוצרה ביניכם ברית טיפולית? האם הוא אמפאטי ביחסו אלייך? לפי תיאורך, התשובות לשאלות אלה תהיינה חיוביות, אך רק את יכולה לענות עליהן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין