פסיכותרפיסט - למה זה טוב ?

בעקבות המלצות לי ולגורשתי לקבל הדרכה הורית וטיפול אישי בנפרד הופניתי למספר עובדים סוציאלים שונים בעלי התמחות בפסיכותרפיה המומלצים על ידי גופים ציבוריים שונים. בפגישות הם סירבו לייעץ או לכוון לכיוון כלשהו, התעקשו כי מחובתי להביא את הבעיות ועליי למצוא את הפתרונות. יצאתי מהפגישות הלא מועטות בתחושה של בזבוז זמן וכסף, גם כאשר קיבלתי את הטיפול בחינם. לשאלות וההתלבטויות אותם הצגתי לא קיבלתי שום תשובה עיניינית או מקצועית מעבר ל: בזה אני לא אייעץ לך. זה לא מתפקידי. מה דעתך ? מה אתה חושב על זה ? אתה (המטופל) אמור לבוא עם הבעיות והפתרונות ולא מתפקידי לעזור בכך, תפקידי רק לשמוע ולתת לך פינה חמה ( ואת זה אני מקבל בחינם בסיטואציות אחרות בלילה). ברגע שלא היה לי שום דבר אותו הרגשתי צורך לשתף את המטפל נשאלתי למה אני כאן ? ואף הושמצתי על ידי אותם מטפלים בטענה שאני עדיין לא בשל לטיפול, לא לוקח אחריות למעשיי ובכלל אל מבין את תפקיד המטפל. מפסיכולוגים בעליי תואר דוקטור בפסיכולוגיה אני דווקא כן מקבל עיצות מועילות ונקודות מבט חדשות. מה קורה כאן ?

שלום דוד, הרשה נא לי להפנות אותך לכתבה שכתבתי על מתן עצות מעשיות בטיפול פסיכולוגי, http://doctors.co.il/article/573/ , כתבה המשקפת לא רק את עמדתי האישית אלא גישה מאוד רווחת בתחום. צר לי לאכזב אותך, אך למעט מטפלים התנהגותיים-קוגניטיביים, שמספרם בארץ קטן יחסית, אנו הפסיכותראפיסטים מאמינים שלך ולכל אדם אחר המגיע לטיפול יש יכולת קוגניטיבית מפותחת מספיק ואינטליגנציה גבוהה מספיק כדי להשיא עצות לעצמו. הראיה היא שכאשר אותו אדם מתבקש לתת עצות לאדם אחר, הוא יודע בדיוק מה לומר. כלומר, הבעיה אינה ביכולת. ואולם קונפליקט רגשי פנימי מונע בעדו ליישם אותן עצות כשמדובר בו עצמו. לכן מטרת הטיפול היא יצירת התנאים שיאפשרו לאדם להסיר מחסומים ומעצורים מסוימים המונעים בעדו למצוא את הפתרון בעצמו. אותם תנאים יכולים לכלול יחס חיובי בלתי מותנה, או קבלה ללא תנאי, דבר עליו רמזו כנראה מטפליך והעדפת להתייחס לעניין בציניות. ואולם, אם מצאתי פסיכולוגים בעלי תואר שלישי המוכנים להשיא לך עצות, אולי הם מצאו את הדרך ללבך, כך שבסופו של דבר, הגעת לכתובת הנכונה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין