עבודה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני מהנדסת תכנה בת 32, והיום הודיעו לנו שסוגרים את החברה בה אני עובדת. אני עובדת שם חצי שנה ולפני זה עבדתי בחברה אחרת שנסגרה ולפני זה בעוד חברה ממנה פוטרתי במסגרת קיצוצים מאסיביים. (סך הכל עברתי בין שלוש חברות תוך שנתיים) אני לא יכולה יותר. חיפוש העבודה המיגע, הראיונות המשפילים, השאלות הפולשניות (את נשואה? ומה עם ילדים?), ההצקות מצד המשפחה והחברים והמצוקה הכלכלית. (פעם שעברה לקח לי כמעט חצי שנה למצא עבודה וגם זה אחרי התפשרויות משמעותיות ואת כל החצי שנה הזאת העברתי בדיכאון) אני לא חושבת שאני יכולה לעמוד בזה שוב. אני ובעלי תכננו ילד (כבר שנתיים) ברגע שאני אתיצב בעבודה ( אסור לפטר אישה בהריון רק אם היא עובדת חצי שנה) וכל פעם זה נדחה. ושוב נצטרך להמתין עוד שנה. אני מיואשת מה לעשות?
שלום עירית, התגובה שלך היא תגובה טבעית ונורמאלית למצב קשה. את מתארת את פיטורייך ממקומות העבודה השונים כתוצאה של מצב אובייקטיבי. אני לא שולל את האפשרות הזו ובמקרה כזה, אכן לא ניתן לעשות דבר, שכן אנחנו יכולים רק לשנות את עצמנו (וגם זה לא קל ופשוט), אך לא את המציאות בה אנו חיים, בוודאי לא את המצב בשוק העבודה. יחד עם זאת, קיים אולי (ויש לקחת את הדברים בזהירות רבה משום שאינני מכיר אותך ואת ההקשר בו מתנהלים הדברים) מקום לשאול את עצמך את השאלה האם ייתכן שקיימת איזו שהיא סיבה בך או בהתנהגותך שתמיד מפטרים אותך, שכן גם אם היו פיטורין באותו מקום עבודה, כתופעה כללית, בכל זאת היו אנשים שלא פיטרו אותם. שוב, יש להתייחס אל הדברים במגבלות המתחייבות מהעובדה שאינני מכיר אותך, אך אולי זו נקודה למחשבה, שלמרות שהיא קשה, אולי היא עשויה להיות קצה של חוט להעביר את השליטה לידייך, במידה ואכן תגלי איזה שהם הבדלים בינך ובין האנשים שלא פיטרו אותם. ייתכן שתרצי להתייעץ נקודתית בסוגייה זו עם איש מקצוע, כי קשה לנו מאוד להיות אובייקטיביים ביחס לעצמנו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
קודם כל פעמיים כן פיטרו את כולם (החברות נסגרו) ובפעם השלישית, (או הראשונה) עבדתי בחברה גדולה במשך הרבה שנים וסגרו את הסניף שלי (בגלל החלטה להפסיק לעבוד על המוצר שאותו פיתחנו) ובסניף שלי גם כן פיטרו את כולם. המסקנה היחידה שלי מכך היא בפעם הבאה להעדיף לעבוד בסניף אחר. המצב בשוק ההי טק מאד קשה. רבים מחברי ללימודים מסתובבים מובטלים או עשו הסבה מקצועית ואתה נוגע בדיוק בנקודה הכי קשה, לא משנה כמה המצב בשוק קשה, כמה אין שום סיכוי שסגרו חברה או סניף רק בגללי, עדיין ככה רואים אותי. נכשלת! זה בגללך! ! כנראה משהו דפוק בה אם היא לא מצליחה לשמור על עבודה. ואפילו אתה מיד הנחת את זה. כאילו שזה לא מספיק קשה גם ככה.