חיבוק
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
לפני שנה סיימתי טיפול ממושך ומוצלח של שלוש שנים עם מטפלת שהיתה נהדרת ומשמעותית מאד עבורי. לכל אורך הטיפול חלמתי על חיבוק אימהי ממנה. דברנו על הפנטזיה הזו כמה פעמים והיא נמנעה מלחבק. בפגישת הסיום התחבקנו חיבוק חם ונפרדנו. מאז, יותר משנה אני לא מפסיקה לחשוב על המטפלת שלי ועל הרצון לנמצא במחיצתה ועל חיבוקים אימהיים ממנה. מה עושים ? זה דיי מטריף אותי מבפנים.
אני בטיפול שנתיים. כל-כך שמחתי לקרוא את הודעתך.... אני לא מפסיקה לחלום על חיבוק ממנה. אך מעולם לא ביקשתי ממנה במפורש חיבוק. הלוואי שזה יתגשם גם אצלי. זה פסגת החלומות.............. הראת לי שיש סיכוי. ד"ר רובנשטיין- הורי מעולם ממעולם לא חיבקו אותי אני לא זוכרת שום נגיעה מאמא שלי ועכשיו קורה אותו הדבר בטיפול שלי וזה כל-כך עצוב לי רוצה חיבוק
יש לי הצעה לחיבוקי, תבקשי ממנה חיבוק , זה כייף. אני מחבקת את הפסיכולוגית שלי לעיתים רחוקות וזה מרגיש נעים.
שלום דניאלה, אני מתאר לעצמי שישנם גם טיפולים שבהם המטפל מחבק את המטופל, או בעיקר המטפלת את המטופלת (בגלל קודים תרבותיים מסוימים). עם זאת, החיבוק במשמעו הפיזי אינו אמור להיות חלק הכרחי מהעבודה הטיפולית. מה שחשוב יותר הוא היכולת של המטפל להכיל ולהחזיק את המטופל מבחינה רגשית וזה חיבוק משמעותי לא פחות, ובדרך כלל יותר. ואכן, יש מצבים שבהם לא ניתן לפצות במאת האחוזים על חסך הורי. בכל מקרה, אני מציע לך להעלות את הנושא בפני המטפל שלך, שאמור להתייחס אליו בצורה מקצועית ורגשית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
מנהל פורום פסיכותרפיה
