כואב

נעלמת מרגישה לא שייכת לא קשורה לעולם לא מחוברת חיה בעולם משלי לא רואה מה מסביבי חיה בקופסא קטנה נורא כואבת ובחיים אוי בחיים בחיים אני לא קיימת ולא מבינה למה למה נשארת?

שלום עדי, אפשר לחוש את עצמת הכאב מבעד למילים ועל אף הכול, את עדיין מוצאת כוחות ותקווה לכתוב ולשתף אחרים בסבלך. רק לפני כשבוע סיפרת כאן על שיפור מסוים במצבך ואם תהיי מסוגלת לזכור את התקופות הטובות יותר בזמן שרע לך כל כך, אני בטוח שזה יקל עלייך. הדיכאון מעוות בין היתר את הזיכרון, שנעשה סלקטיבי ושוכחים את הדברים הטובים יחסית. התקדמת עם המטפל, ייתכן שגם התרופה התחילה להשפיע ויש נסיגות. היכולת שלך לחוש את הכאב ולשתף בו אחרים בהחלט מעודדת יחסית למצבם של אנשים שמדחיקים ואינם מסוגלים להביע דברים כה קשים. אשמח לשמוע גם על עובדות, בצד הרגשות המשמעותיים, כמו כיצד מתקדם הטיפול? האם את חשה שהמטפל מבין אותך? האם את מרגישה התקדמות למרות הכל? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין