למעין

יש לי אולי תגובה קצת אחרת. מאחר ואני בעלת ניסיון בזה. קבלי את זה - את הרגש, כעוד שלב בטיפול. העצה הראשונה שלי היא תספרי לה . זה כל כך טבעי שאם תלכי אחורה בדפי הפורום תראי כמה אנשים כולל אותי דיברו על אותם הרגשות , על התלות המוכרת . זה לא הזמן לעזוב את הטיפול, אני לא חושבת שאת רוצה לעזוב ,אני חושבת שאת רוצה להתנתק בטיפה מהתלות וההיקשרות אלייה וזה דבר נורמלי כשאת מגיעה לסוף טיפול. יש לי סיפור דומה היום אני במקום אחר, הפסיכולוגית שלי למשל טוענת שאת יכולה שנים לבוא אבל לא כי את עדין בטיפול ואת מצוקה אלא כדי לקבל דלק וכוח . זה עוד שלב. תספרי לה, זה קורה להרבה מטופלים. את לא היחידה אז תרגישי רגועה .

תגידי למה הפסיכולוגית ואת לא לומדות איך את תעשי את זה לבד כלומר התידלוק ומציאת הכוח ? למה את צריכה אותה שנים ?