ocd.

לדר' גדי שלום רב, אני אמא לילד בן 12.5 שאובחן ע"י פסיכיאטר באופן פרטי כסובל מהפרעת ocd שעקב חרדת יתר ודאגנות יתר הופיעה אצלו מחשבה טורדנית שחוזרת על עצמה ולמרות ניסיוניתיו הוא לא מצליח להתגבר על המחשבה הטורדנית ללא טיפול תרופתי, היתי רוצה לדעת כיצד עלי לינהוג על מנת להגיע למצב שבו הילד לא יזדקק לטיפול תרופתי? ,אני מרגישה אשמה היות ואני עצמי סובלת מחרדת יתר ודאגנות יתר, אשמח לקבל תשובה היות והפסיכיאטר טוען שהבעיה היא ביולוגית ולא ניתן להבריא ללא טיפול תרופתי, אשמח לקבל תשובה. בתודה מראש, האם המודאגת.

שלום לך, אתחיל מדבר שאת לא רגילה לעשות והוא לחשוב קודם כל על עצמך: אם את סובלת מחרדה, דאגנות ומרגישה אשמה על כך שהורשת אותם לילד, פני לטיפול בעצמך וזאת הן למען רווחתך הנפשית שלך והן מפני שבצורה זו או אחרת רגשי האשמה ישודרו לילד ולא יפעלו למענו. שנית, בין אם המקור ל-OCD ביולוגי ובין אם הוא סביבתי (או אינטראקציה בין שניהם), אכן יש מצבים מסוימים שבהם רק טיפול תרופתי יכול להועיל. מומלץ לשלב פסיכותרפיה בטיפול תרופתי ואז קיים סיכוי לא רע שלאחר מספר חודשים של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה יעילה, ניתן יהיה להסתפק בה ולנסות להפסיק את הטיפול התרופתי או להוריד את מינונו. יש לציין כי גם אם יש לטיפול התרופתי תופעות לוואי הן חולפות עם הפסקת הטיפול, כלומר, התהליך הוא הפיך ולעומת זאת, יש בידינו כעת טיפול תרופתי עם מינימום תופעות לוואי שנמצא יעיל מאוד ב-OCD וכמובן בדאגנות ובחרדה הנלוות. קיימת טענה שטיפול התנהגותי-קוגניטיבי יעיל ב-OCD, אך אינני יודע אם הטוענים כך מציעים זאת כתחליף לטיפול תרופותי, או שלפחות בתחילת הטיפול יש לצרף טיפול תרופתי. כדאי אולי לפנות לפסיכיאטר המתמחה בטיפול זה ואז גם האופציה התרופתית תהייה פתוחה בפניכם. במרכז הרפואי ע"ש רבין בפתח תקוה ("גהה" ו/או "השרון") קיימת יחידה המתמחה בטיפול זה ובה מספר פסיכיאטרים המתמחים בכך. כן קיימת שם מרפאת ילדים ומתבגרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין