הפסקת טיפול

לד"ר גידי רובינשטיין שלום רב אני בחורה בת 33 ואני נמצאת כבר שנה בטיפול פסיכודינמי פגישה אחת בשבוע התחלתי את הטיפול עקב בעיות חרדה שנמשכות הרבה שנים ובעיות עם המשפחה שמשפיעות על כל תחומי החיים שלי בזמן האחרון אני מרגישה כבר שאין לי מוטיווציה להמשיך בטיפול אני יודעת שהשינויים בטיפול הם איטיים ויכולים לקחת הרבה שנים אבל אני מרגישה שאיבדתי את הסבלנות. הבעיה היא שאני לא יודעת איך להגיד לו שאני רוצה להפסיק כי אני לא רוצה שהוא יפגע ממני וגם אני לא רוצה שהוא ישכנע אותי להישאר ואני לא רוצה להתחיל לנתח את זה יותר מידי מה אתה ממליץ לי לעשות? איך להתמודד עם זה? בתודה מראש על הסבלנות

שלום צופנת, אם הרגשתך היא שהטיפול עוזר לך באופן כללי, אך בשלב זה איבדת את הסבלנות, עצתי לך היא לא לעזוב את הטיפול אלא לשתף את המטפל במה שאת מרגישה לגבי הטיפול ועזיבתו. התסכול הזה הוא שלב שקיים בכל הטיפולים כמעט וחשוב לדבר עליו ולא להסיק ממנו מסקנות. התאמה בין מטפל למטופל חשובה מאוד להצלחת הטיפול וקשה להשגה, כפי שאת יכולה ללמוד מהפנייה הקשה של הפונה שלפנייך. לכן, אם את מרגישה שיש התאמה כזו ורק אין לך סבלנות כרגע, לא הייתי מוותר על המומנטום הזה, הייתי פותח את הדברים לשיחה ולפעמים דווקא מתוך שיחה כזו על התסכול והתקיעות עולה פריצת דרך. אם את מרגישה שהמטפל אינו מתאים לך (ולא נראה לי שזהו המצב), הרי שמטפלים רגילים שעוזבים אותם ולמרות שההרגשה אינה נעימה, זה חלק מעבודתם. אם רצונך החד-משמעי הוא לעזוב, גם לא הייתי נכנס לדיונים נפתלים מדיי על הסיבות. אישית ומקצועית, אינני נמנה על רוב המטפלים המנסים לשכנע את המטופל להישאר. עם זאת, הרגשתי היא שאת מאוד אמביוולנטית לגבי ההמשך ולכן נצמדת לנושאים שוליים בדבר קשייך להפסיק. על האמביוולנציה הזו יש בהחלט מקום לדבר בטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין