קשה לי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום מאיפה להתחיל, אני לא יודעת, אבל אנסה לקצר: משך שנים סבלתי מדכאון ולקחתי כדורים,במשך שנים "פלוטין" ובחודשים האחרונים "אפקסור" . הפסקתי לקחת את האפקסור לפני בחודש- חודשיים על דעת עצמי ובבת אחת . כעת יש במוחי ובראשי " חגיגה" , אני לא מפסיקה לבכות, מכלום, סתם ללא סיבה , מבול וים של דמעות, אני מנתקת קשרים עם אנשים, לא עונה לטלפונים,, רוצה למות . אני עובדת ומקביל לומדת, אני לא יכולה להרשות לעצמי להעדר מהעבודה או מהלימודיםת אבל אני על סף תהום, רוצה לצעוד עןד צעד אחד קדימה שיביא אותי לרצפת התהום. קשה לי להשלים עם העובדה שכל חיי אחייה על כדורים, טוב , אם יש מזדהים- אשמח לשמוע
שלום לילך, ראשית, הייתי מציע להיאחז בחלקים החזקים המתבטאים בכך שאת עובדת ולומדת עם כל הקשיים שאת מתארת. זה ללא ספק מעיד על כוחותייך. טעות נפוצה היא לחשוב שאם מתחילים לקחת תרופות נגד דיכאון, זה פתרון לכל החיים. חלק ממטופליי, שהתגבר על הפחד הראשוני, נהנה מטיפול תרופתי מועיל וכאשר הפסיקו האפקט של התרופה נשאר לטווח ארוך. במקרה שלך, כנראה הפסקת לפני הזמן ובצורה בלתי מבוקרת. כאשר משלבים טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה (שיחות) האפקט הרבה יותר חזק והטיפול התרופתי בהחלט מסייע להצלחת הפסיכותרפיה. על סמך הכוחות שאת מגלה בעבודתך ובלימודייך במצבך הקשה, יש בהחלט מקום לאופטימיות בקשר ליעילות של פסיכותרפיה, שתלווה טיפול תרופתי בשלביה הראשונים ובהמשך יש לקוות כי תספיק. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
תוכלי לומר בת כמה את בבקשה
מנהל פורום פסיכותרפיה
