ד"ר רובינשטיין
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
לפי בקשתך, העתקתי את ההודעה שלי לכאן. אודה לך על תגובה. ------------------------------------------------------------------------------------------ האמת היא, שאני די מתקשה לתאר את הבעיה שלי. נתחיל בכמה פרטים עלי: אני בת 18. בגיל 15 עזבתי את בית הספר למען לימודים במוסד אקדמי גבוה, אשר בו אני לומדת עד עכשיו לתואר בפיסיקה. הבעיה שלי מורכבת, ולא שגרתית למדי – כמוני. תמיד הייתי אדם לא שגרתי, אבל לאחרונה לתואר זה נוספה חזקה. לעולם לא היו לי חברים. אני לא בקיאה ברזי ההתנהגות האנושית, אשר לרוב כלל אינה מעניינת אותי. עבורי, אנשים – אינם שונים מעציצים או בעלי חיים. כל חיי התעניינתי במדע ומתמטיקה בלבד. חברי הטוב ביותר – היינו המחשב. איני 'פריקית' או 'מכוערת', וחיי הם מתוך בחירה. אני גם לא מורדת, והליבוש שלי "מסורתי" למדי. האופי האמיתי שלי אינו ניתן לשיפוט לפי המראה החיצוני שלי. אנשים רואים בי אדם בטוח בעצמו, אחראי ויש שיגידו 'מרשים'. הדמות שאיתה אני הכי מזדהה הינה "דנה סקאלי" מ-תיקים באפילה. אך זהו חלק קטן בי. תקופה ארוכה כבר איני חיה באותה המציאות אשר בה חיים רוב הבני אדם. העולם והמציאות בעבורי אינם אלא גוש מידע שאני מעדיפה 'לנתח' מאשר 'לקלוט'. אין לי 'רגשות' עבור אף אחד פרט לעצמי. איני מסוגלת להזדהות עם כאב או סבל של אחרים, שכן אני מסוגלת לבצע רציונליזציה מלאה לכל מראה 'אמוציונלי'. על אף זאת, אני אדם עם מוסר. אני צמחונית, ופעילה במספר ארגוני זכויות אדם. ועל אף זאת, אף פעם לא הרגשתי קשורה או מושפעת משום דבר המתרחש מסביבי. אני חיה ב-'מטריקס' משלי, והעולם שלי הוא המידע שאני מעבדת. ברגשות אני מוצאת 'מטרד'. תמיד הדחקתי אותם, אך לצערי – לאחרונה גיליתי שאיני מסוגלת עוד. הפכתי לנוירוטית ועצבנית בפנים (אם כי עדיין שומרת על חזות מקובלת 'בחוץ'). רוב הזמן אני מרגישה רע מאוד, כאילו תחת השפעה חזקה של אנרגיה שלילית מסוימת. האיזון בין העולם שלי לבין העולם הפיסי הופר כתוצאה מכך. איני מסוגלת עוד לחתוך את העולם החיצוני מהתודעה שלי, והעולם 'שלי' כאילו קורס ומתפרק לו לאיטו. אני חייבת לבצע ניתוח מתמיד בין מידע שזורם מהעולם הפנימי שלי, ולבין זה הזורם מהעולם הפיסי. לעיתים, כשאני לחוצה – איני מצליחה לשמור על תהליך זה. דברים מהעולם הפנימי שלי מופיעים בעולם הפיסי, והעולם הפיסי מקבל אינטרפרטציה אחרת לחלוטין. לאחרונה, בכל בוקר בו אני קמה עליי להגדיר את העולם מחדש, כמו הגדרה שמבצעת מערכת הפעלה. דברים כלל אינם ברורים לי עוד. לא ברור לי מי אני, מי העולם, ומה תפקידי כאן. אני חשה שיש לי תפקיד מסוים הזה, אם כי הקשר בין תחושה זו לרציונל די מעורער. בספק אם אוכל להסביר את מצבי כאן בפורום. הוא פשוט מורכב מדי. עם זאת, אם מישהו כאן (ובייחוד הד"ר) מסוגלים להבין בדפוס התנהגות מסוים אשר ניתן לקטלגו בפסיכיאטריה המודרנית, אשמח לשמוע לעצתו. המשך יום נעים, סיגל.
שלום סיגל, קראתי בעיון את פנייתך. יהיה זה חסר אחריות מקצועית מצידי לנסות לאבחן אותך דרך הרשת ובלי להכירך אישית. התופעות שציינת רלוונטיות מאוד לאבחון, אך הן מופיעות במספר הפרעות. עם זאת, יש לזכור שאבחון הוא כלי שאמור לעזור בטיפול. לשם טיפול יש צורך במוטיבציה של המטופל להשתנות ובדרך כלל בבסיס צורך זה עומדת מצוקה כלשהי, שקשה לזהות אותה בפנייתך. הדברים נקראים כאילו הם נכתבו על אדם אחר בצורה עיונית כמעט. על כן, לא ברור לי לאיזו עצה את מצפה. העצה היחידה שאני יכול לתת לך היא שאם המצב שתיארת מפריע לך, מומלץ לפנות לאיש מקצוע מוסמך כדי לטפל בתופעות ולא כדי ללמוד אותן באופן תיאורטי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין